חייל הנאשם במעשים מגונים דורש לקבל כל מסמכי בדיקת פוליגרף

כלל מסמכי בדיקת הפוליגרף הועברו לעיון ההגנה למעט מסמך הכולל פרטים אישיים ורפואיים של המתלונן. בית הדין הצבאי המחוזי דחה את דרישת ההגנה לקבל המסמך.

נגד החייל סמל ג' הוגש כתב אישום בו יוחסו לו שלושה פרטי אישום: מעשה מגונה בנסיבות אינוס, מעשה מגונה ומעשה סדום בנסיבות אינוס. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 13/4/2017, לאחר מסיבה שנערכה בביתו של סמ"ר ד', פנו לישון הנאשם סמל ג', סמל י' (המתלונן) וסמ"ר ש' באחד מחדרי הבית. השלושה נשכבו על שתי מיטות יחיד שהוצמדו זו לזו, כאשר סמ"ר ש' שכב בקצה הצמוד לקיר, המתלונן ישן באמצע, והנאשם בקצה השני.

על פי כתב האישום, בשכבם לישון, היו הנאשם והמתלונן לבושים בתחתוני "בוקסר" בלבד. סמוך לשעה 06:00, התעורר המתלונן לאחר שהרגיש שהנאשם ליטף את גופו. בהמשך, ליטף הנאשם את המתלונן בחזהו, בטנו, בירכיו ובאיבר מינו מעל לתחתוניו. המתלונן ניסה להזיז את גופו קלות ונצמד עם בטנו למיטה. הנאשם הכניס את ידיו לתוך תחתוניו של המתלונן וליטף את איבר מינו. לאחר מכן, ליטף הנאשם את המתלונן בירכיו, מותניו ואיבר מינו מעל התחתונים. בהמשך, ליטף הנאשם את המתלונן בישבנו ואיבר מינו עם שתי ידיו. לאחר האמור, ליטף הנאשם את אשכיו וישבנו של המתלונן. לאחר מכן, ניסה הנאשם להחדיר את אצבעותיו לפי הטבעת של המתלונן, מבעד לתחתון, ומשלא הצליח לעשות כן, המשיך ללטף את המתלונן בישבנו ובאיבר מינו. זמן מה לאחר מכן, הכניס הנאשם את ידיו מתחת לתחתון של המתלונן והחדיר את אצבעותיו לפי הטבעת שלו, כשהוא מוציאן ומכניסן מספר פעמים, במשך מספר דקות. לאחר מכן, ליטף הנאשם את המתלונן באשכיו וישבנו. בהמשך, ליטף הנאשם את איבר מינו וישבנו של המתלונן בשלוש עד ארבע הזדמנויות נוספות.

ההגנה ציינה כי כלל המסמכים בנושא בדיקת הפוליגרף הועברו לעיון ההגנה, ועל כן יש להעביר גם טופס זימון לבדיקת פוליגרף. לשיטת ההגנה, מסמך זה הוא רלוונטי להגנת הנאשם, חרף העובדה שראיות לגבי בדיקת פוליגרף אינן קבילות במשפט פלילי. התביעה ציינה כי המסמך כולל התייחסות לנהלים פנימיים של בדיקת הפוליגרף, ותוכן המסמך כולל נתונים אשר חשיפתם עלולה לפגוע בפרטיות המתלונן, מאחר שהם קשורים לרקע הנפשי והבריאותי של הנאשם. עוד צוין, כי דרך כלל לא מועבר מסמך זה לתביעה על ידי רשויות החקירה, ולכן אין מקום לפרוץ פתח לחריג זה. הוטעם, כי תוצאות בדיקת הפוליגרף הועברו להגנה, ואין חובה להעביר להגנה גם את המסמכים המוגדרים כהכנה לבדיקה.

לדברי סגן נשיאת בית הדין הצבאי המחוזי, סא"ל שחר גרינברג, שאלת היות מסמכים הקשורים בבדיקת פוליגרף, שנערכה במסגרת חקירה פלילית, כ"חומר חקירה", נדונה בפרשת התובע הצבאי הראשי, ובה עמד בית המשפט העליון על כך כי כאשר בית משפט דן בשאלה האם מסמכי בדיקת פוליגרף הם חומר חקירה שיש להעביר לעיון ההגנה, יש להתחשב במספר שיקולים, בהם: היכולת לעשות שימוש בחומר האישי הנוגע למתלונן בהליך הפלילי; רלוונטיות החומר המבוקש לאישום או לנאשם; מידת התועלת האפשרית לנאשם מהעולה מהחומר; התחשבות באינטרס הציבורי בקיום הליכי משפט, אכיפת החוק וחשיפת עבירות, תוך הבאה בחשבון את החשש כי חשיפת דו"ח הפוליגרף במלואו, לרבות הפרטים האישיים והרפואיים של הנבדקים, תרתיע מתלוננות או עדים מפני הסכמה לשתף פעולה בבדיקות מסוג זה (בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי).

סא"ל גרינברג: "בפרשה האמורה נקבעה ההלכה בסוגיה זו, אשר סוכמה על ידי כב' השופטת בינייש: 'לסיכום, ניתן לקבוע על דרך הכלל, כי כאשר מוגש כתב אישום, החומר הכרוך בבדיקות הפוליגרף, ובתרשומות הנערכות על גבי הטופס בחלקים השונים של הבדיקה, ייחשב כחומר חקירה אשר לנאשם תהיה זכות לעיין בו, רק אם הוא נוגע לאישום. ככלל, החלקים האישיים ושאלות הביקורת אינם חלק מחומר החקירה במובנו של סעיף 74 לחסד"פ גם על פי פרשנותו המרחיבה של הסעיף. לפיכך, לעניין מסירת חומר חקירה בהליך פלילי, הפרקטיקה הראויה במהלך הדברים הרגיל היא להפריד בין חלקיה השונים של בדיקת הפוליגרף ולמסור לסניגוריה את השאלות והתשובות הנוגעות לנושא האישום ואת תוצאות הבדיקה, ואת אלה בלבד'. לאחר שקראתי את כל תוכן המסמך המבוקש, בראי המבחנים שנקבעו כאמור בהלכה הפסוקה, התרשמתי כי אין בו כל מידע רלוונטי נוסף לאישום או לנאשם, מעבר למידע שכבר הועבר לידי ההגנה. זאת, אף בשים לב להצהרת ההגנה כי התביעה העבירה לידיה את כל מסמכי הפוליגרף, למעט תוכן מסמך זה, למעט שני מקטעים, כמפורט לעיל. מצאתי כי יתר חלקי המסמך האמור כוללים פרטים אישיים ורפואיים, שהעברתם להגנה תפגע בפרטיות המתלונן במידה רבה וללא צורך, ועל כן אין מקום להעבירם לעיון ההגנה. נוכח האמור, נדחית בקשת ההגנה בסעיף זה".