הנתבע טען שכלל לא היה קשור לתאונת דרכים בגינה נתבע ונמצא דובר שקר בבדיקת פוליגרף. התובע טען שהנתבע היה זה שפגע ברכבו, נמצא דובר אמת וזכה בתביעה ובכ-16,000 ש"ח.
לטענת התובע ד.ע., עת עמד רכבו ממתין בצומת מרומזרת לרמזור ירוק בבת ים, פגע בו רכב הנתבע מ.ח. בנסיעה לאחור כאשר יצא מחניה, וזאת למרות שהתובע הזהירו מפני התאונה על ידי צפירה בצופר הרכב. עוד טוען ד.ע., כי לאחר מכן ניסה להגיע להסדר עם מ.ח. אך הוא מצדו משך אותו באף. התובע גורס כי הנתבע יצא מרכבו והפציר בו לא לערב ביטוח, וכי הוא ישלם על תיקון הנזק האמור, יחד עם זאת נתן הנתבע לידי התובע את פרטיו לרבות מספר זהות מספר טלפון אך סירב לתת לתובע פרטי ביטוח. התובע מוסיף לטעון כי לאחר שהחליפו פרטים פנה התובע אל הנתבע ופירט באוזניו את הצעת המחיר אותה קיבל מפחח, הנתבע מצדו ביקש לתקן אצל פחח מטעמו.
עוד טוען התובע כי לאחר שהנתבע לקח אחריות, הוא החל להתעלם משיחותיו החוזרות ונשנות של התובע, ומאחר וכל פניותיו אל הנתבע עלו בתוהו פנה התובע לקבל חוות דעת שמאי אשר גרסה, כי הנזקים של התובע מהתאונה הינם גבוהים באופן ניכר מהצעת המחיר שקיבל מהפחח, כמו כן פנה התובע פנה להליך שיפוטי על מנת למצות את זכויותיו ולהיפרע על נזקיו.
מנגד טוען הנתבע להיעדר יריבות, כי לא הוא ו/ או רכבו היו מעורבים בתאונה וכי בקרות התאונה שהה הנתבע בעבודתו. עוד טוען הנתבע כי הוא מעולם לא ראה את התובע ועל כן יש לדחות את התביעה לאלתר מחמת היעדר יריבות.
לשיטתו של הנתבע מכל מקום וככל ויקבע בית המשפט כי האחריות מוטלת על הנתבע, הרי שהנזק הוא כלל לא כפי שמוצג בדו"ח שמאי אותו צירף התובע לכתב טענותיו. הרי התובע טוען כי לאחר התאונה הוא קיבל הצעת מחיר מפחח בסך 2,000 ש"ח, אזי לשיטת הנתבע זה הסכום שיש לפסוק לחובתו במידה ובית המשפט ימצא לנכון להטיל עליו אחריות לנזק.
התובע מסר תיאור מדויק של רכב הנתבע וכיצד התאונה התרחשה ורשם בכיר אדי לכנר מבית משפט השלום בבת ים, מצא כי עדותו אמינה ומפורטת דיה, אולם לא די בכך על מנת להשית אחריות על הנתבע ולכבול אותו לתאונה שמוכחשת על ידו.
הנתבע מצידו צירף פירוט כניסה ויציאה ממקום עבודתו אך בעדותו טען הנתבע כי לעיתים במסגרת עבודתו הוא יוצא לפגישות מחוץ למשרד.
בסוף חודש יוני 2023 נערך בפני בית המשפט דיון שבו הצדדים הסכימו כי תיערך בדיקת פוליגרף מכרעת במטרה לקבוע האם הנתבע היה מעורב בתאונת דרכים עם התובע. כידוע לבדיקת פוליגרף קיים משקל ראייתי, בהליך אזרחי, אך ורק אם שני הצדדים הסכימו שלבדיקה כזו יהיה משקל. במקרה דנן הצדדים הסכימו כי תוצאתו של הליך בדיקת פוליגרף תהיה מכרעת.
בית המשפט קבע מכון פוליגרף לביצוע בדיקות פוליגרף לצדדים. עוד נקבע, כי בשלב עריכת בדיקת הפוליגרף יישאו הצדדים את העלות בחלקים שווים, ולאחר מכן הצד אשר יצא דובר שקר במידה ויהיה כזה ישפה את הצד שדבר אמת.
תוצאות בדיקת הפוליגרף היו חד משמעיות וגרסו כי התובע דבר אמת בכל השאלות אותן נשאל בעוד הנתבע דבר שקר בכל השאלות אותן נשאל. לפיכך בית המשפט קיבל את טענות התובע וקבע כי הנתבע ישלם לתובע עבור הנזקים סך 11,244 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה, הוצאות אגרה ושכר טרחת עו"ד בסך 2,340 ₪, וישפה את התובע על עלות בדיקת הפוליגרף אותה ביצע בסך 2,200 ש"ח כמוסכם.
אודות המחבר
