אדם ואמו, שערבו להלוואה עם קרקע חקלאית בקלנסואה, התכחשו לעצם קבלת ההלוואה ובעקבות בדיקת פוליגרף חויבו ע"י בית המשפט להחזיר את ההלוואה עם ריבית והצמדה.
בין התובע מ.מ. לבין הנתבע ע.ג. קיימת היכרות ארוכת שנים. על פי כתב התביעה, בחודש דצמבר 2010 הנתבעים פנו לתובע בבקשה שילווה להם סך 800,000 ₪, נוכח קשייו הכלכליים של ע.ג.. כדי להבטיח את התובע, הנתבעים הסכימו להעמיד כערובה להחזר ההלוואה זכות למימוש קרקע חקלאית בקלנסואה בשטח של 5 דונם, אשר בבעלות אמו של הנתבע ע.ג.. התובע ואחיו נפגשו עם הנתבעים בביתה של האם אשר נתנה את הסכמתה לערוב להחזר ההלוואה באמצעות המקרקעין. התובע נתן את הסכמתו למתן ההלוואה לאחר שביקר במקרקעין עם אחיו, ווידא שערכם דומה לסכום ההלוואה.
התובע סיכם בעל פה עם הנתבעים, שההלוואה בסך 800,000 ש"ח תוחזר תוך 6 חודשים מיום מתן ההלוואה 24/2/11 בתוספת ריבית בשיעור שנתי של 14%. עוד הוסכם שאם ההלוואה לא תיפרע תוך שנה, הבעלות והחזקה במקרקעין יעברו לידי התובע. כספי ההלוואה ניתנו לנתבעים במזומן ומבלי שנערך חוזה בכתב.
בחלוף חצי שנה ההלוואה לא הוחזרה. הנתבע ע.ג. פנה אל התובע באמצעות חבר משותף של הצדדים בבקשה לדחיית מועד הפירעון עד ליום 31/10/11, אך לא הסכים לדרישה נגדית שהוא יחתום לפני עו"ד על התחייבות בכתב להחזיר את ההלוואה. בחודש אוגוסט 2011 האם התחייבה לפני חבר משותף של הצדדים כי היא תממש את התחייבותה, אם ההלוואה לא תיפרע עד ליום 31/10/11. התובע המתין בלית ברירה עד לסוף חודש אוקטובר, אך הנתבעים הפרו את התחייבותם ולא החזירו לו דבר. בחודש נובמבר 2011 הנתבעים הבטיחו לתובע להעביר את המקרקעין על שמו. התובע והנתבע ע.ג. אף נפגשו עם עו"ד אשר הציג עצמו כבא כוחה של האם, אלא שההבטחות להעברת הזכויות במקרקעין הופרו. האם לא התכחשה במספר הזדמנויות להתחייבותה כלפי התובע, אך ביום 11/1/12 היא ניסתה להבריח את המקרקעין באמצעות רישום הערת אזהרה לטובת בן אחר שלה. בגין מעשה זה התובע הגיש נגד האם תלונה במשטרה.
בכתב ההגנה נטען, כי טענות התובע למתן הלוואה לנתבעים ולערובה באמצעות המקרקעין אינן אמת והראיה שאין להן תימוכין בכתב, וכי הנתבעים כולם כלל אינם מכירים את התובע ומעולם לא פגשו בו. עוד נטען, כי התובע ובני משפחתו מנסים לסחוט את ע.ג., שהוא מנהל בחברת תיירות מצליחה שבחזקתה מספר אוטובוסים, וכי התביעה הוגשה במטרה לסחוט מהנתבע ע.ג. דמי חסות. מעשי הסחיטה כוללים איומים על חיי הנתבעים במקום מגוריהם, תוך שימוש בזריקת רימוני יד ובירי מנשק. עוד נטען, כי המקרקעין נמכרו מזה זמן למשפחה אחרת, וכי יתרת הקרקע הרשומה על שם האם בשטח קטן, שייכת לבן אחר שלה, שלזכותו רשומה הערת אזהרה.
בדיון קדם המשפט הראשון נשמעו עדויות קצרות של התובע ושל הנתבעים במענה לשאלות בית המשפט. נוכח הטענות העובדתיות הקוטביות, ובהסכמת הצדדים, בית המשפט מינה כמומחה מטעמו בודק פוליגרף, שקיים בדיקות פוליגרף לאימות גרסה לתובע מ.מ. ולנתבע ע.ג. בדצמבר 2014.
הנתבע ע.ג. נשאל על ידי בודק הפוליגרף האם הוא קיבל מהתובע הלוואה בסך של 800,000 ש"ח בשנת 2010 או בכלל והשיב בשלילה. בתשובותיו אובחנו תגובות המצביעות על אמירת שקר. התובע מ.מ. נשאל על ידי בודק הפוליגרף האם הוא באמת הלווה לנתבע ע.ג. סך של 800,000 ש"ח בשנת 2010 והשיב בחיוב. בנוסף התובע נשאל האם הוא בדה את סיפור ההלוואה והשיב בשלילה. בתשובותיו של התובע לא אובחנו תגובות המחשידות באמירת שקר. במילים אחרות בדיקות הפוליגרף קבעו, כי התובע דובר אמת ואילו הנתבע דובר שקר.
שופט בית משפט השלום בכפר סבא, רונן פלג, קבע לאחרונה כי הוכח ברמה ההוכחה הנדרשת, שהתובע הלווה לנתבע סך של 800,000 ש"ח ביום 24/2/11 בתנאים שסוכמו בין השניים ובכפוף להתחייבותה של אם הנתבע לערוב לחוב באמצעות המקרקעין שבבעלותה, וכי הנתבע לא החזיר לתובע את סך ההלוואה בניגוד להסכמות ביניהם ואילו אמו הפרה את התחייבותה להעביר את הזכויות במקרקעין לצורך כיסוי החוב. לפיכך הושת על הנתבע ע.ג. ואמו, ביחד ולחוד, לשלם לתובע בתוך 30 יום מפסק הדין את הסכומים הבאים: סך התביעה 836,725 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק הדין. שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מהסך הנ"ל, בתוספת מע"מ. הוצאות המשפט של התובע (אגרת התביעה וחלקו בשכר טרחתו של המומחה בודק הפוליגרף מטעם בית המשפט).
הנתבעים הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שבהרכב של 3 שופטים דחה את הערעור ואף חייב את המערערים בהוצאות המשיב בסך 20,000 ש"ח.
אודות המחבר
