מחקרים מצביעים על בדיקת פוליגרף כאמצעי חשוב בזיכוי חפים מפשע

פיענוח רצח ורדית בקרקנוט הדגיש שוב את חשיבות בדיקת הפוליגרף, שהביאה לפני 25 שנים לשחרורו ממעצר של טייס במילואים שהיה חף מפשע.

בעקבות התפתחויות טכנולוגיות הקשורות בהתאמת DNA פוענחה לאחרונה פרשת רצח ורדית בקרקנוט, שהדגישה שוב את חשיבות השימוש בבדיקת פוליגרף ככלי חקירתי חשוב ואמין. אחרי יותר מ-25 שנים מאז הרצח שהסעיר את המדינה, פרקליטות מחוז ירושלים הגישה ב-3 במרץ 2019 כתב אישום נגד ולרי סאקוביץ', בן 64 מירושלים, בגין רצח ומעשה סדום (סאקוביץ' הודה וביולי 2022 הורשע ונדון למאסר עולם. במסגרת הסדר טיעון מעשה הסדום שיוחס לו נמחק. א"ל). כזכור, מיד לאחר הרצח בנובמבר 1993 עצרה המשטרה טייס קרב במילואים סא"ל י', איתו שירתה בחיל האויר, בחשד לביצוע המעשה ואולם, בדיקת פוליגרף שהקצין עבר במהלך שהייתו במעצר הוכיחה שהוא דובר אמת, וכי אין לו שום קשר לתקיפה המינית ולרצח.

היועץ המשפטי לממשלה: בית משפט פלילי רשאי להסתמך על תוצאות בדיקת פוליגרף

במדינת ישראל אין התייחסות חקיקתית לנושא הפוליגרף והשימוש בו בבתי המשפט. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מ-2009 לגבי שימוש בבדיקות פוליגרף ע"י רשויות המדינה, הן כי השימוש במכשיר הפוליגרף עשוי לסייע לחשוד בהפרכת האשמות שווא, ובמקרים מסוימים הוא מסייע לחפים מפשע להזים עוד בשלב החקירה ראיות נסיבתיות הקושרות אותם אל העבירה. לדברי היועץ המשפטי לממשלה, כאשר מדובר במעצר לצרכי חקירה, רשאי בית המשפט הפלילי להסתמך על תוצאות בדיקת פוליגרף, שכן חקירה מתחילה ומתנהלת על יסוד כל סוג של מידע. גם כאשר מדובר במעצר עד תום ההליכים, לאחר שהוגש כתב אישום, יש שבתי משפט הסתמכו על בדיקת פוליגרף, ואף ביקשו שתערך בדיקה כזו לצורך החלטה בערר.

עורכי דין פליליים רבים משתמשים בבדיקת פוליגרף אזרחית

על פי ההלכה בישראל בדיקת פוליגרף אינה קבילה כראייה בבית משפט פלילי, אולם יותר ויותר עורכי דין פליליים משתמשים בפוליגרף אזרחי ככלי להדיפה והזמת האשמות וחשדות כנגד לקוחותיהם בעיקר בשלב החקירתי של המשטרה, ולעיתים גם בשלב שלאחר הגשת כתב אישום ובמהלך המשפט. בשנת 2013 פורסם מאמר על הפוליגרף בהליכים הפליליים בכתב העת "הפרקליט" של לשכת עורכי הדין בישראל, שחובר ע"י שופטת בית משפט השלום ברחובות, אפרת פינק, לשעבר מנהלת המחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית הארצית, ורותם רוזנברג-רובינס, לשעבר עו"ד בסנגוריה הציבורית הארצית ודוקטורנטית למשפטים. במאמר נכתב על ממצאי דו"ח ועדת כהן, שמונתה ע"י שר המשפטים במרץ 1978, במטרה לבדוק את ההיבטים הקשורים בהפעלת פוליגרף הן כמכשיר עזר בחקירה והן כראיה בהליך משפטי: " לתמיכה בשימוש בפוליגרף בהליכים משפטיים, מנתה הוועדה את השיקולים הבאים: לפי מחקרים שנערכו, רמת הדיוק של התוצאות גבוהה יחסית. במקרים רבים הדרך היחידה להוכחת חפות היא באמצעות בדיקת פוליגרף. תוצאות של בדיקות פוליגרף אומתו במקרים רבים באמצעות ראיות חיצוניות. התביעה, בעיקר בארה"ב, משתמשת בתוצאות של בדיקות פוליגרף בהחלטה לסגור תיקים ולהפסיק הליכים משפטיים. לפי מחקרים שנערכו, רמת הדיוק של בדיקת הפוליגרף אינה נופלת מזו של ראיות אחרות שהוכרו כקבילות בבית המשפט, כגון גרפולוגיה או עדויות רפואיות".

מחקר: בדיקת פוליגרף יותר מדויקת מעדות ראייה וטביעות אצבע

מחקרים רבים נעשו על מידת המהימנות ורמת הדיוק של בדיקת פוליגרף. רוב המחקרים מצביעים על רמת דיוק גבוהה של 90% ומעלה, כאשר הדיוק המירבי המיוחס לבדיקת פוליגרף עומד על 98%. המחקר של וידאקי והורברט משנת 1978 השווה בין מהימנותן של ארבע שיטות לזיהוי מעורבים בפשע מבוים: בדיקת פוליגרף, טביעות אצבע, זיהוי כתב יד ועדות ראייה. המחקר העלה שהניסיון לאתר את המעורבים באמצעות בדיקת פוליגרף הצליח ב-90%. הצלחת הפוליגרף הייתה גדולה מזו של שלוש השיטות האחרות שנבדקו: זיהוי באמצעות כתב יד הצליח ב- 85% , זיהוי באמצעות טביעות אצבע הצליח ב-20% מהמקרים בלבד, ואילו זיהוי באמצעות עדות ראייה הצליח ב-35% מהמקרים בלבד. צריך רק לציין, כי רמת הדיוק של בדיקת פוליגרף תלויה בגורמים רבים שונים כמו למשל טכניקת בדיקת הפוליגרף, ניסיון בודק הפוליגרף, מצבו של הנבדק (עייפות, בריאות, שימוש בתרופות או בסמים, שיתוף פעולה, וכו'), התנאים הפיזיים של מקום הבדיקה, ועוד.

מאז המצאת הפוליגרף המודרני בתחילת המאה ה-20 מתקיים ויכוח על רמת המהימנות והדיוק של בדיקת פוליגרף ורק בשל חוסר הקונצנזוס תוצאות בדיקת פוליגרף אינם מתקבלים כראייה קבילה בבתי המשפט בארה"ב (וגם בבתי המשפט הפליליים בישראל), למעט במדינת ניו מקסיקו. ישנן מדינות נוספות בארה"ב בהן בדיקת פוליגרף מתקבלת כראייה קבילה אבל בהסתייגויות שונות.

הלכה למעשה: בדיקות פוליגרף זיהו מאות חפים מפשע שהורשעו בטעות

רבים טוענים, כי את רמת הדיוק של בדיקת הפוליגרף ניתן לקבוע על פי שיעור ההצלחה שלה בפועל, שקיבל חיזוק משמעותי בעקבות התפתחות בדיקות DNA מדויקות. בבחינה מחקרית של 215 זיכויים מאז שנת 1939 של אנשים, שהורשעו בטעות בבתי משפט בארה"ב, ניתן היה לראות בבירור עד כמה בדיקת פוליגרף הייתה מדויקת וגילתה את האמת.

מאז הזיכוי של גארי דוטסון בשנת 1989 מהרשעתו באונס בבית משפט באילינוי בעקבות בדיקות DNA, יותר מ-1,100 אנשים זוכו מהרשעתם בטעות. כל הזיכויים הללו מתועדים בפרוייקט רישום לאומי של זיכויים המבוצע ע"י בתי הספר למשפטים של האוניברסיטאות מישיגן ונורת'ווסטרן. הזיכויים הרבים הללו ערערו את מידת האמון של הציבור ביכולת מערכת הצדק הפלילית בארה"ב לקבוע מהי האמת ולהרשיע נאשמים מעבר לכל ספק סביר.

כל אחד מ-215 האנשים שזוכו, ישב בכלא 13.5 שנים בממוצע על פשעים שלא ביצע. מבלי לדבר על הסטטיסטיקה המחקרית היבשה ועל הסבל והעוול שחוו הנאשמים ובני משפחותיהם, מאחורי כל מקרה יש סיפור מרתק.

באחד המקרים, אדם בשם ג'רי סונדגראס נעצר בשנת 1939 במישיגן בחשד לזיוף צ'קים, אולם נמצא דובר אמת בבדיקת פוליגרף שעשתה לו המשטרה. למרות תוצאות בדיקת הפוליגרף, נערך משפט והאיש הורשע. הוא זוכה, לאחר שאדם אחר, שהורשע בזיופים דומים, הודה גם בזיופים בגינם סונדגראס הורשע.

במקרה אחר באותה שנה, הורשע בקולורדו, לורן המבי, ברצח של עובד תחנת דלק במהלך שוד שארע שנתיים קודם לכן. המבי נדון למאסר עולם, אולם הוא המשיך להתעקש ולטעון שהוא חף מפשע. אמו ששמעה על המצאת הפוליגרף המודרני, ביקשה מאחד מממציאיו לאונרד קילר, לבצע לבנה בדיקת פוליגרף בכלא. קילר נסע משיקגו לכלא בקולורדו וביצע את בדיקת הפוליגרף להמבי, שנמצא דובר אמת. תוצאות בדיקת הפוליגרף שכנעו את ראש התביעה לפתוח שוב את תיק החקירה במדינת קולורדו. בסופו של דבר המבי שוחרר מהכלא בשנת 1946 וקיבל פיצוי של 10,000 דולר ממדינת קולורדו.

במחקר שפירסם מוריסון בונפס, משפטן וחוקר פרטי בשנת 2013 הוא מציין, כי ביותר מ-80% מתוך 215 המקרים התברר שבדיקת הפוליגרף הצביעה על התוצאות הנכונות, וכי תוצאות מדויקות אלה של בדיקות הפוליגרף מצדיקות מחשבה נוספת באשר לאפשרות בשימוש של בדיקת פוליגרף כראייה קבילה במשפטים פליליים: "התוצאות החיוביות של המחקר הזה צריכות לשלוח מסר למשטרה, לתובעים, לסניגורים, לבודקי פוליגרף ולציבור הרחב, שבדיקת פוליגרף המבוצעת כהלכה מועילה לרדיפה אחר האמת".