בית הדין האזורי לעבודה בחיפה סרב להכיר בבדיקת פוליגרף כתאונת עבודה, שגרמה לטענת מהנדס ברפא"ל להתפרצות מחלת הסכרת שלו, ודחה את תביעתו של המהנדס לקבלת פיצוי כספי.
א.מ. בן ה-45, עבד כמהנדס ברפא"ל משנת 2002. במסגרת עבודתו ומפאת תפקידו הרגיש הוא נדרש לעבור בדיקת פוליגרף תקופתית כל מספר שנים. בשנת 2008 עבר בדיקת פוליגרף בהצלחה, אולם בבדיקת פוליגרף בשנת 2014 נכשל.
בתביעה שהגיש א.מ. כנגד המוסד לביטוח לאומי, הוא טען כי היה המום מתוצאת בדיקת הפוליגרף והתרגש בצורה בלתי רגילה, שגרמה לו למתח יומיומי רב ואי וודאות לגבי עתידו ברפא"ל. עוד טען, כי לאחר כחודש החל לסבול מתופעות שלא סבל מהן קודם ואז התברר שחלה בסכרת.
בסוף שנת 2015 א.מ. הגיש תביעת תשלום למוסד לביטוח לאומי בגין דמי פגיעה בעבודה, וטען כי היה לו תשאול של הקב"ט כחודשיים לאחר בדיקת הפוליגרף, אולם הוא המשיך לעבוד כרגיל. באפריל 2016 דחה הביטוח הלאומי את תביעתו של א.מ. בטענה, כי לא הוכח כי לתובע אירע אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו, וכי על פי חוות דעת מומחה בתחום, אין קשר בין בדיקת הפוליגרף לבין התפרצות מחלת הסכרת שלו.
א.מ. טען בעדותו, כי חודשיים-שלושה לאחר גילוי המחלה וכחצי שנה לאחר בדיקת הפוליגרף, לאחר שקרא באופן עצמאי, שאחד הגורמים למחלת הסכרת הינו אירוע סטרס, הוא קישר בין הכישלון בבדיקת הפוליגרף ותחושת ההתרגשות הבלתי רגילה שהייתה לו מיד לאחר מכן לבין התפרצות מחלת הסכרת.
א.מ. הודה במסגרת עדותו, כי המשיך בעבודתו כרגיל ואיכות עבודתו לא נפגמה. מרפא"ל נמסר לבית הדין, כי "עפ"י ידיעת הביטחון לא ידוע על פגיעה בעבודתו. כמו כן, גם לפי הממונה של העובד הכישלון בבדיקה לא פגע בעבודתו של א' אין גם פגיעה באמינותו בהיבט של עבודתו. לעובד בוצעו מספר שיחות על מנת להכינו לבדיקת פוליגרף נוספת (אשר טרם נערכה)".
שופטי בית הדין לעבודה טענו, כי דחק (סטרס) נפשי בלתי רגיל עשוי להיחשב כאירוע חריג, וכי דחק נפשי יכול למצוא ביטוי בתחושה שלילית של כעס, רוגז או לחץ כמו גם בתחושה חיובית של שמחה. "חריגות הדחק הנפשי צריכה להיקבע סובייקטיבית אצל האדם בו מדובר. הבחינה הסובייקטיבית לדחק נפשי טעונה כשלעצמה ראיות אובייקטיביות ואין די בעצם האמירה כדי הוכחת הדחק הנפשי הבלתי רגיל".
שופטי בית הדין הסכימו, כי על פני הדברים ניתן להניח, כי כישלון א.מ. בבדיקת הפוליגרף היא סיטואציה שאינה נעימה ומאכזבת, אשר גרמה לו להתרגשות והוא היה המום ומופתע. אלא שאין בכך די, ונדרש כי התובע יוכיח כי מבחינתו 'ההתרגשות' ולו באופן סובייקטיבי, עלתה כדי אירוע חריג של סטרס נפשי. "עצם העובדה שהתובע נכשל בבדיקת הפוליגרף אין משמעה בהכרח כי עובדה זו גרמה לו לסטרס ודחק נפשי חריג".