הצדדים הסכימו להכריע את התביעה המשפטית באמצעות שלוש בדיקות פוליגרף שייחשבו כראיה יחידה ומכרעת בפסק הדין. בדיקות הפוליגרף הוכיחו שבני הזוג אמרו אמת והמלווה שיקר.
עניינה של התביעה, טענת התובע ג.ע. לקיומו של חוב בסך של 125,000 ש"ח בגין הלוואה בסך 175,000 ש"ח שנתן לבני זוג הנתבעים, שלא הוחזרה במלואה.
הנתבעים טענו כי התובע הלווה להם סכום של 30,000 ש"ח בלבד, אשר הוחזר לתובע ואף הרבה מעבר לכך. למרות זאת, התובע, שעוסק בתחום הלוואות בשוק אפור, ביצע כלפיהם מעשי איומים ולחצים, לשלם לו סכומים עצומים, שלא מגיעים לו ואף החתים אותם על מסמכים באמצעות איומים והפחדות.
בקדם המשפט שהתקיים ביום 12/10/21, הסכימו הצדדים להכריע את התביעה באמצעות בדיקות פוליגרף שיערכו לשלושת בעלי הדין, כראיה יחידה ומכרעת, בהתייחס לסכום ההלוואה שנתן התובע לנתבעים והאם הוחזרה או לא.
ביום 16/2/22, הוגשו חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט שערך לבעלי הדין בדיקות פוליגרף. על פי חוות הדעת, שני הנתבעים דוברי אמת ואילו התובע דובר שקר – התובע הלווה לנתבעים 30,000 ש"ח בלבד ולא 175,000 ש"ח וכל החוב הוחזר במלואו.
ביום 16/2/22 שופט בית משפט השלום בעכו, עמית רוזינס הורה לצדדים להודיע עד ליום 6/3/22, אם ניתן לתת פסק דין על פי תוצאות בדיקות הפוליגרף, בהתאם להסכמת הצדדים. רק ביום 18/5/22, לאחר אורכות שביקש וקיבל, הודיע התובע, כי יש לו טענות כבדות נגד בדיקת הפוליגרף, וכי הוא מבקש לחקור את מומחה בית המשפט.
השופט רוזינס הורה לתובע לתאם מועדים לשמיעת עדות מומחה הפוליגרף, להגיש רשימת מועדים מוסכמים וכן להפקיד בקופת בית המשפט סך של 3,000 ש"ח להבטחת תשלום הוצאות המומחה עבור העדות, הכל עד ליום 31/5/22. התובע לא ביצע את שהוטל עליו בהחלטה זאת, ולא ביצע כל פעולה בתיק עד ליום 21/7/22.
בהחלטה מיום 21/7/22, השופט רוזינס נתן לתובע ארכה להגשת רשימת מועדים והפקדת פיקדון כאמור עד ליום 21/8/22, לפנים משורת הדין ואף שלא ביקש זאת. בנוסף, קבע בהחלטה זאת, כי אם גם הפעם לא יבצע התובע את הנדרש במועד שנקבע, הוא לא יהיה רשאי עוד לזמן את מומחה הפוליגרף לעדות בבית המשפט, ויינתן פסק דין בהסתמך על חוות דעתו, על פי הסכמת הצדדים. התובע התעלם גם מהחלטה זאת, לא ביצע כל פעולה בתיק במועד שנקבע ואף לא לאחר מכן.
משכך, ביום 7/9/22, בחלוף כמעט 7 חודשים לאחר שהתקבלו תוצאות בדיקות הפוליגרף וכמעט 4 חודשים מאז שהשופט הורה לתובע להגיש רשימת מועדים ולהפקיד פיקדון להבטחת תשלום שכר מומחה הפוליגרף, לאחר שהתובע לא ביצע את הוראות בית המשפט חזור ושנה ולא ביצע כל פעולה אחרת בתיק, למרות שהוזהר מפני דחיית התביעה, ניתן פסק דין הדוחה את התביעה, בהתאם לתוצאות בדיקות הפוליגרף והסכמת הצדדים.
ביום 6/10/22, הגיש התובע בקשה לביטול פסק הדין. בתצהיר שצורף לבקשה טען כי לא היה יכול לקיים את החלטות בית המשפט במועדיהן ואף לא היה יכול ליצור קשר עם בא כוחו, מכיוון ששהה במעצר ממושך, בנסיבות מפתיעות. עוד טען בבקשה, כי יש לו טענות טובות נגד הנתבעים, שסיכויי קבלתן גבוהים.
הנתבעים התנגדו לבקשה ומפנים לכך, שהתובע לא היה במעצר ביום 31/5/22, המועד שנקבע בהחלטה מיום 18/5/22 להפקדת פיקדון והגשת רשימת מועדים ולמרות זאת התעלם מההחלטה. כמו כן טענו, כי התובע היה מיוצג, החלטות בית המשפט נצפו על ידי בא כוחו ולמרות זאת, לא נתבקשו אורכות לביצוע החלטות בית המשפט: "בהחלטת בית המשפט מיום 21/7/22, נקצב לתובע מועד נוסף להפקדת פיקדון והגשת רשימת מועדים עד ליום 21/8/22 ולמרות שהתובע השתחרר מהמעצר לפני כן, ביום 17/8/22, הוא לא ביצע את ההחלטה ולא ביקש ארכה".
השופט רוזינס קבע, כי פסק הדין לא ניתן בהיעדר התייצבות או בהיעדר כתב הגנה, אלא, בעקבות חוסר מעש מצדו של התובע ואי קיום החלטות בית המשפט, באופן שלא אפשר לקבוע דיון לחקירת מומחה הפוליגרף בבית המשפט, גרם התארכות ההליכים שלא לצורך, עינוי דין לנתבעים וזלזול בהחלטות בית המשפט: "פסק הדין ניתן לאחר שהוגשו לתיק בית המשפט תוצאות שלוש בדיקות פוליגרף, אשר הצדדים הסכימו לגביהן, כי יכריעו את התביעה, כראיה יחידה ומכרעת. לא מצאתי בבקשה נימוק שיש בו כדי להצדיק את התנהגות התובע שמשתמש במעצרו כתירוץ, שאין בו כדי להצדיק את מחדליו…"
למרות כל האמור לעיל, מטעמי זהירות יתרה, לפני ולפנים משורת הדין, השופט רוזינס הורה על ביטול פסק הדין מיום 7/9/22, בכפוף לכך שהתובע יפקיד בקופת בית המשפט את ההוצאות שנפסקו לחובתו על פי פסק הדין, בסכום כולל של 19,000 ש"ח, פיקדון לתשלום הוצאות מומחה הפוליגרף בסך 3,000 ש"ח וסכום נוסף עבור הוצאות הנתבעים בגין בקשה זאת בסך 2,000 ש"ח – סה"כ 24,000 ש"ח.
אם יופקד הסכום האמור במועד שנקבע יבוטל פסק הדין. אם לא, תידחה הבקשה, ופסק הדין יישאר על כנו.