האם פוליגרף קביל בבית משפט ?

תפיסה שגויה ומחלוקת לגבי האם פוליגרף קביל בבית משפט ?

יש הרבה ערפל וחוסר הבנה לגבי התועלות והיתרונות בשימוש בבדיקת פוליגרף בייצוג לקוחות ובהליך המשפטי הסובבים סביב שאלה בסיסית אחת: האם פוליגרף קביל בבית משפט? המתנגדים שוללים את השימוש בבדיקת פוליגרף משום שלטענתם אין מצב שדו"ח בדיקת פוליגרף קביל בבית משפט. התומכים בשימוש בבדיקת פוליגרף, שמספרם הולך וגדל, יודעים היטב שהאגדה האורבנית, שמפיצים המתנגדים, אינה נכונה ושדו"ח בדיקת פוליגרף קביל בבית משפט. כל מקרה לגופו של עניין, ויש הרבה מאוד דוגמאות ותקדימים המוכיחים זאת.

פוליגרף קביל בבית משפט אזרחי בישראל כשיש הסכמה דיונית

יותר ויותר עורכי דין בישראל משתמשים כיום בבדיקת פוליגרף ככלי יעיל וזול יחסית על מנת לעזור ללקוחותיהם ולנצח בתיק המשפטי שלהם. כל עורך דין יודע שבמדינת ישראל אין שום חוק לגבי השימוש בבדיקות פוליגרף, אולם ישנה הלכה לגבי מה שמקובל לעשות איתן בבתי משפט פליליים ובבתי משפט אזרחיים.

השורה התחתונה היא: פוליגרף קביל בבית משפט אזרחי כשיש הסכמה דיונית בין הצדדים.

נוכח חשיבותה העקרונית והמעשית של שאלת קבילותן של בדיקות הפוליגרף בהליכים משפטיים, החליט שר המשפטים בשנת 1978 למנות ועדה בראשות השופט יצחק כהן.
הוועדה החליטה כי בשלב זה אין מקום להרשות הצגת תוצאות בדיקת פוליגרף כראיה במשפטים פליליים, וזאת למרות שהצדדים הסכימו לכך.
מנגד סברה הוועדה, כי אפשר להשתמש בתוצאות בדיקת הפוליגרף בהליך הפלילי, כגון הדיון בשחרורו בערבות של עציר או בבקשה לעוצרו עד תום ההליכים, ועוד. 

באשר להליכים אזרחיים, המליצה הוועדה להתיר הבאת תוצאות בדיקת פוליגרף כראיה בבית משפט בתנאי שקיימת הסכמה דיונית בין הצדדים, וכן להסכים לכבול את בית המשפט לתוצאות אלה, קרי פוליגרף קביל בבית משפט אזרחי. במקרים כאלה השופט/ת בוחר/ת אקראית מכון פוליגרף אזרחי ובודק פוליגרף מוסמך הקיים ברשימות בתי המשפט של עדים מומחים, כמו למשל אבי לפ ממכון פוליגרף אמינות., שמגיש דו"ח פוליגרף קביל בבית משפט ולעיתים מוזמן פיזית למתן עדות.

מה זו הסכמה דיונית שהופכת את הכלי פוליגרף קביל בבית משפט אזרחי?

פוליגרף קביל בבית משפט אזרחי כאשר לעיתים במהלך משפט הצדדים מגיעים למבוי סתום עקב חוסר ראיות חד משמעיות וכל מה שנשאר זו מילה כנגד מילה של הצדדים. לעיתים יש רצון של הצדדים וכמובן של בית המשפט לקצר הליכי משפט ולייעל את הדיון. במצב שכזה בית המשפט לעיתים מוביל להסכמה דיונית בין הצדדים, שהיא למעשה הסכם לכל דבר ועניין, שעליה לא ניתן מאוחר יותר להתחרט ולערער. אינספור פסקי דין מוכיחים זאת.

בפסק דין בתיק ע"ע 23132-11-16 פולטק הנדסה בע"מ נ' כפיר גבאי בפני בית הדין הארצי לעבודה עמד ערעור על החלטה ועל פסק דין של השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין מבית הדין האזורי בחיפה לפיהם ניתן פסק דין על יסוד ממצאי בדיקת פוליגרף בהתאם להסדר דיוני מוסכם, והמערערת חברת פולטק הנדסה בע"מ חויבה לשלם למשיב סכום של 13,500 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח וכן את עלויות בדיקת הפוליגרף.

בישראל, הפעם האחרונה שנבחנה באופן מקיף ויסודי השאלה האם פוליגרף קביל בבית משפט אזרחי היתה לפני למעלה מ-40 שנים בתיק ביאזי נגד לוי המפורסם ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פד"י מ"ב (1) 446, שעסק בביטול חוזה למכירת יבול בצל. הצדדים, בלשכת סגן נשיא בית המשפט המחוזי אליהו גלסנר, הסכימו להיבדק בפוליגרף ולהכריע בסכסוך על סמך התוצאות, ככל שתהיינה ברורות. הן היו ברורות כשמש: בבדיקתו של ביאזי אובחנו סימנים לאמירת שקר לגבי כל השאלות שנשאל וכך גם לגבי שותפו דניאל זכריה. בבדיקת בעל הדין שכנגד, אברהם לוי אובחנו סימנים לאמירת אמת בכל השאלות שנשאל בבדיקת הפוליגרף. בית המשפט המחוזי בבאר שבע הכריע בעד לוי בהתאם להסכמה הדיונית. ביאזי לא השלים עם ההפסד וערער לבג"צ, בטענה הלא מפתיעה והמנוגדת להסכמה הדיונית לפי: "אין לסמוך על בדיקת הפוליגרף".

בהכרעת בית המשפט המחוזי טרם הערעור לבג"צ, נקבע כי אין מניעה להתיר קבילותן של תוצאות בדיקת פוליגרף בהליכים אזרחיים, זאת בתנאי ששני הצדדים הביעו הסכמתם לעריכת הבדיקה ולהגשת תוצאותיה כראיה, וכן בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט.

בג"צ דחה את הערעור של ביאזי וקבע: "הסכם דיוני יש לקיים וכל צד נוטל סיכון מחושב מרצון כי ההכרעה בדרך המוסכמת לא תיפול לטובתו ואל לו להתנער באופן חד צדדי מהסכמתו ולבקש לשוב ולחסות תחת כנפיה של אלת הצדק, אותה זנח קודם, כשההכרעה לרעתו". המשנה לנשיא בית המשפט העליון מנחם אלון הוסיף: "משהוגש הסכם ונחתם תוך הבנת משמעותו הרי בקשה לביטול אותו הסכם היא הפוגעת בתקנות הציבור ועיקרון של כיבוד הסכמים".

בסוף חודש אפריל 2017 הסתיים בבית המשפט לענייני  משפחה בקריות סכסוך ירושה משפחתי ממושך, כשהשופט ניצן סילמן הסתמך על בדיקות פוליגרף וקיבל את תביעתן של ארבע אחיות והורה לאחיהן לשלם להן 206 אלף ש"ח. השופט סילמן בחן את תוצאות בדיקות הפוליגרף, שוכנע שיש לתת אמון בממצאיהן ואישש שוב את הקביעה שהכלי  פוליגרף קביל בבית משפט אזרחי: "סבורני כי נסיבות מצב דברים זה מצדיקות שימוש בראיה נוספת בדמות בדיקת פוליגרף מזווגת (לשני הצדדים), שיהא בה כדי לסייע לבית המשפט להגיע להכרעה מבוססת ראיות משכנעות לעניין מהימנות הצדדים ולא רק כזו המבוססת על התרשמות מבעלי הדין במסגרת הדיון המשפטי".

השופט סילמן אמר עוד בהסבירו מדוע פוליגרף קביל בבית משפט אזרחי: בתי המשפט לענייני משפחה מודעים לקושי האינהרנטי בקביעת ממצאים עובדתיים בצווי הגנה ונוהגים לא אחת, בהסכמת בעלי הדין, לעשות שימוש בבדיקת פוליגרף. בנסיבות כגון אלו שבפניי, נראה כי יהא זה נכון להתחשב בבדיקת פוליגרף שנערכה כהלכתה, לשם קביעת ממצא עובדתי ו/או לשם חיזוק או הפרכת ראיות אחרות שמצויות בפני בית המשפט. הארכתי בהבאת הפסיקה מדברי חברי השופט זגורי, על מנת להראות כי לא זו בלבד שהרוח לגבי בדיקת פוליגרף נשתנתה בכלל, אלא שבבית המשפט לענייני משפחה, עם הסמכות לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות, נשתנתה היא בפרט". השופט סילמן אמר עוד בפסק הדין, כי תאימות תוצאות בדיקת הפוליגרף בשני מכוני פוליגרף מלמדת יותר מכל על אמינות בדיקת הפוליגרף.

כזכור, שופט בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, אסף זגורי, שחיפש להעלות את הרף הראייתי בפסיקתו בתיק אלימות כלפי קטין א.ש. נגד מ.ס. (ה"ט 2747-01-11), אמר כי יש לשקול באמצעים מסייעים להערכת מהימנות בעלי הדין בדמות בדיקת פוליגרף.

כשיש הסכמה דיונית, השימוש בכלי פוליגרף קביל בבית משפט אזרחי מכל סוג שהוא, הוא נרחב למדי. בבתי משפט לענייני משפחה ובתי דין רבניים, שם הרגישות גדולה יותר,  יש שימוש רב יותר בבדיקות פוליגרף כתוצאה מתקנות מיוחדות. תקנה 258 יד [א] לתקנות סדר הדין האזרחי למשל, מאפשרת לבית המשפט "לקבל כראיה כל עדות שהובאה בפניו, אף אם אינה קבילה בבית משפט אחר". תקנה 258 ב [ג] קובעת כי בית המשפט רשאי לסטות מהוראות אחרות שבסדר הדין האזרחי, ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר "לעשיית משפט צדק". 

מסקירת הפסיקה עולה מגמה שיטתית, שלא לאפשר חזרה מהסכמה דיונית בכלל ומהסכמה דיונית לבדיקת פוליגרף בפרט, שמביאה לשימוש נרחב בכלי בבתי משפט אזרחיים במונח הנקרא פוליגרף קביל בבית משפט.

מעמדה של בדיקת פוליגרף בבית משפט אזרחי הולך ומתחזק

חדי העין ובעלי עניין שמים לב עם השנים למגמה ולכמות ההולכת וגדלה עד לכדי שיטפון של ממש בפסקי דין המצדדים בשימוש של פוליגרף בבית משפט ככלי עזר יעיל ואמין בבתי המשפט האזרחיים ובבתי הדין ובהווייה המשפטית בכללה.

מעבר לפסקי הדין הרבים, ראוי לציין את דבריו של שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלמה פרידלנדר, באשר למעמדה של בדיקת פוליגרף בבית משפט: "עמדתי היא הגם שבדיקת פוליגרף טרם הוכרה כראיה מדעית לאמירת אמת או שקר ניתן לקבלה כראיה עובדתית, בין שאר הראיות, להוכחת תגובות גופניות שהתלוו למסירת גרסה מסוימת, אשר עשויות לבטא דחק נפשי או היעדרו בזיקה לאותה גרסה".

השופט פרידלנדר מזכיר את חוק הראיות לפיו ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם עניין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט (סעיף 53 בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א -1971), ושבית המשפט רשאי לסמוך ממצאיו על אמרה שנתקבלה, לפי סעיף זה, או על חלקה, והוא רשאי להעדיף את האמרה על עדותו של העד, והכל אם ראה לעשות כן לנוכח נסיבות העניין, לרבות נסיבות מתן האמרה, הראיות שהובאו במשפט, התנהגות העד במשפט ואותות האמת נתגלו במהלך המשפט, והטעמים יירשמו (סעיף 10א בפקודת הראיות).

"תגובות גופניות המתלוות למתן האמרה או העדות, כפי שהן משתקפות מתוך בדיקת הפוליגרף, הן נסיבות הכרוכות במתן האמרה או העדות, ועשויות להוות "אותות אמת" (או "אותות שקר") המשפיעים על מהימנותה, ביחד עם מסכת הראיות בכללותה. אמינותה של בדיקת פוליגרף (בממוצע למעלה מ-80%) עולה בעשרות אחוזים על התרשמות בלתי-אמצעית מסימנים התנהגותיים בעת העדות, ואפילו על עדות ראייה. היא בוודאי אינה נופלת מראיות אחרות, בלתי וודאיות אך בכל זאת קבילות בהליכים משפטיים, כגון חוות דעת סוציאליות, פסיכולוגיות ופסיכיאטריות, והערכות של מסוכנות. לא בכדי, אפוא, מסתייעים בפוליגרף בחקירות משטרה, ביטחון וביטוח; ואני סבור כי הסתייעות בפוליגרף עשויה לתרום לבירור האמת בהליכים משפטיים. ספק רב בעיניי אם מותר לנו שלא לעשות שימוש זהיר בכל אמצעי זמין העשוי לסייע בחקר האמת; בהתאם למגמת המעבר של דיני הראיות מכללי קבילות לעקרונות משקל. ככל שתרבה ההידרשות לפוליגרף בהליכים משפטיים – יגדל התמריץ להשקיע במחקר ופיתוח בתחום זה של התחקות אחר שקרים. חזקה שבעקבות כך ישוכללו אמצעים כאלה ואחרים ויהפכו לאמינים יותר, נגישים יותר, ופולשניים פחות – מה שיצמצם את החשש לטעויות ולפגיעה בכבוד הנבדקים". כה אמר השופט פרידלנדר בהתייחס לחוק הראיות ולתרומה הגדולה לבירור האמת על ידי שימוש בבדיקת  פוליגרף בבית משפט.

מה קורה כאשר אין הסכמה דיונית לשימוש בבדיקת פוליגרף בבית משפט אזרחי?

מעבר להסכמה דיונית לשימוש בבדיקת פוליגרף בבית משפט אזרחי, עורכי דין אזרחיים ובעיקר עורכי דין לענייני משפחה, עורכי דין לדיני עבודה ואחרים, מרבים לעשות בדיקת פוליגרף ללקוחותיהם על מנת בכל זאת לנסות ולהציג את דו"ח בדיקת הפוליגרף בבית המשפט גם ללא הסכמה דיונית לבדיקת פוליגרף בבית משפט או להציג את דו"ח בדיקת הפוליגרף מחוץ לבית המשפט במטרה להשיג הישגים משפטיים ותקשורתיים כאלה ואחרים.

עורכי דין מנצלים את בדיקת הפוליגרף ראשית במטרה לדעת האם הלקוח/ה שלהם משקר/ת להם, לספק לעצמם תובנות מועילות להמשך הטיפול בתיק, שיתמכו באסטרטגיה המשפטית שלהם. במקרה של תיק עם חשיפה תקשורתית גדולה, בדיקת פוליגרף יכולה להשפיע על דעת הקהל ולחזק את תדמית הלקוח. בדיקת פוליגרף יכולה לסייע במידת הצורך בניהול משא ומתן אפקטיבי, גישור ופתרון סכסוכים. עורכי דין מפולפלים כאמור מנסים, גם ללא הסכמה דיונית, להציג דו"ח בדיקת פוליגרף בבית משפט כדי לסייע בהוכחת טענות הלקוח ולחזק את עמדתו המשפטית, לסייע בחיזוק והחלשת אמינות עדים, וגם לנסות להשפיע על השופטים, לעיתים בשילוב טכניקות של יוריסטיקות והטיות מתוחכמות. גם אם אלה יסכימו או שלא יסכימו להתייחס לדו"ח. אחרי הכל מדובר על בני אדם.

האם פוליגרף קביל בבית משפט פלילי בישראל?

בניגוד למצב המקובל בהליך האזרחי שבו אין שאלה האם פוליגרף קביל בבית משפט אזרחי, הרי שלגבי ההליך הפלילי ועדת כהן משנת 1978 קבעה הלכה שאין להרשות הצגת תוצאות בדיקת פוליגרף כראיה בבית משפט פלילי גם עם הצדדים מסכימים ומעוניינים בכך.   

בהליך הפלילי עד להגשת כתב אישום מקובל גם מקובל להשתמש בבדיקת פוליגרף, אבל מרגע שהחל המשפט הפלילי הדבר אסור. יתרה מכך, אסור אפילו לרמוז לשופטים שום דבר לגבי מי מהצדדים עשה או לא עשה, הסכים או סרב לעשות בדיקת פוליגרף. הלכה מקובלת זו של איסור נשמרת ברובה, אבל ישנם גם לא מעט חריגים כפי שנראה בהמשך, ושאת רמת השפעתם על השופטים ופסקי הדין קשה לאמוד. ישנם לא מעט עורכי דין פליליים, שחושבים ששווה לנסות.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה משנת 2009 (הנחיה 3.1102) לגבי שימוש בבדיקות פוליגרף ע"י רשויות אכיפת החוק של מדינת ישראל, השימוש במכשיר הפוליגרף עשוי לסייע לחשוד בעבירה פלילית בהפרכת האשמות שווא, ובמקרים מסויימים הוא מסייע לחפים מפשע להזים עוד בשלב החקירה ראיות נסיבתיות הקושרות אותם אל העבירה, בדיוק כפי שקרה עם טייס קרב במילואים סא"ל שנחשד באונס וברצח המחריד של ורדית בקרקנוט, איתה שירת בחיל האוויר, ביערות ירושלים לפני למעלה מ-30 שנים. בדיקת פוליגרף שהטייס עבר במהלך שהייתו במעצר הוכיחה שהוא דובר אמת, חף מפשע, ואין לו שום קשר לתקיפה המינית ולרצח. הטייס שוחרר מיידית וכ-25 שנים לאחר הרצח נתפס הרוצח האמיתי, ולרי סאקוביץ', שהודה, הורשע ונדון למאסר עולם.

לדברי היועץ המשפטי לממשלה, כאשר מדובר במעצר לצרכי חקירה, רשאי בית המשפט להסתמך על תוצאות בדיקת פוליגרף, שכן חקירה מתחילה ומתנהלת על יסוד כל סוג של מידע. גם כאשר מדובר במעצר עד תום ההליכים, לאחר שהוגש כתב אישום, יש שבתי משפט הסתמכו על בדיקת פוליגרף, ואף ביקשו שתערך בדיקת פוליגרף שכזו לצורך החלטה בערר.

אז האם פוליגרף קביל בבית משפט פלילי לפי ההלכה המקובלת במדינת ישראל? בתיק פלילי (189/96) בבית המשפט המחוזי בחיפה מדינת ישראל נ' פלוני, ביקר בית המשפט את התנהלות המשטרה שמנעה מן הנאשם להיבדק בפוליגרף חרף הסכמתו לעשות כן. הנאשם במקרה זה זוכה מהאישומים נגדו. בתיק פלילי (2328/97) בבית משפט השלום בירושלים תביעות מחוז ש"י נ' פלוני, ציין בית המשפט כי הנאשם עבר מיוזמתו בדיקת פוליגרף פרטית ואף הציגה לשוטר שחקר אותו. בית המשפט לא קבע במפורש כי הוא נותן משקל לעובדה זו, אך הנאשם זוכה בסופו של דבר. בתיק פלילי (3857/01) בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את סירובו של הנאשם להיבדק בפוליגרף ונתן לכך משקל בהחלטה להרשיעו. בתיק פלילי (3396/02) בבית משפט השלום בכפר סבא מדינת ישראל נ' בן חיים, הוגש לבית המשפט מזכר הנוגע להסכמת הנאשם להיבדק בפוליגרף, עובדה שהוזכרה פעמים מספר בהכרעת הדין המזכה. בתיק פלילי (1260/03) בבית משפט השלום בנתניה מדינת ישראל נ' דעי, ניתן משקל לעובדה שהנאשם הסכים לכל בדיקה שתסייע לו להוכיח את חפותו, לרבות עימות ובדיקת פוליגרף, באופן שתרם לזיכויו. בתיק פלילי (2590/03) מדינת ישראל נ' שמוניס, ציין בית משפט השלום בכפר סבא, כי הנאשם הסכים להיבדק בפוליגרף ואילו המתלוננת נגדו סירבה לעשות כן. הנאשם במקרה זה זוכה מהאישומים נגדו. בית המשפט המחוזי בת"א (ת"פ 40162/05) מדינת ישראל נ' אלגור קבע, כי אינו יכול שלא להביא בחשבון את הסכמת הנאשם להיבדק בפוליגרף. גם הנאשם במקרה זה זוכה מהאישומים נגדו. בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 355-09) מדינת ישראל נ' מלכה הוזכרה תגובתו המתחמקת של הנאשם כאשר נשאל אם הוא מוכן להיבדק בפוליגרף. הנאשם במקרה זה הורשע. בבית משפט השלום בעכו (ת"פ 44913-05-11) מדינת ישראל נ' זוהר ניתן משקל לעובדה שהמשטרה לא אפשרה לנאשם להיבדק בפוליגרף חרף בקשתו, באופן שתרם לזיכויו.

אז נשאל שוב, האם פוליגרף קביל בבית משפט פלילי? בפרשת חסיד נגד מדינת ישראל משנת 2005 (בש"פ 1000/05) קבע שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין כי יש לאפשר לנאשם הנתון בהליכי מעצר עד תום ההליכים לעבור בדיקת פוליגרף על חשבונו מן הסתם במכון פוליגרף אזרחי. לאחר שהתקבלו תוצאות בדיקת הפוליגרף האזרחית הפרטית החליט השופט רובינשטיין לשחרר את הנאשם ממעצר וקרא להסדרת מעמדו של הפוליגרף בהליכי מעצר עד תום ההליכים. בפרשת ימר נגד מדינת ישראל משנת 2011 (בש"פ 8896/11) קבעה שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, שבשלב הארכת המעצר עד תום ההליכים, בדיקת פוליגרף שלפיה הנאשם דובר אמת, עשויה להוות חיזוק לטענות ההגנה. בפרשת פלוני נגד מדינת ישראל משנת 2012 (בש"פ 3978/12) הורה שופט בית המשפט העליון נעם סולברג לשחרר את העורר ממעצר עד תום ההליכים, בין היתר על בסיס בדיקת הפוליגרף שנערכה לו, וקבע שיש נסיבות מיוחדות המצדיקות להביא במניין השיקולים את העובדה שהנאשם נמצא דובר אמת בבדיקה.

שוב ושוב חוזרת השאלה האם פוליגרף קביל בבית משפט פלילי? וככל שמחפשים מוצאים יותר ויותר דוגמאות, התיחסויות ואזכורים לשימוש בבדיקות פוליגרף תוך כדי המשפט הפלילי. בשנת 2019 שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, זיכה מחמת הספק גבר מאשמת תקיפה של בת זוגו שסירבה לדרישתו להפסיק לרקוד ריקודי עם. לדברי השופט אבנון, עדותם של שני עדי ראייה, שאיששו את כתב התביעה בדבר תקיפה, לא התקבלה כמהימנה. בפסק הדין מצויין, כי האישה המותקפת לכאורה טענה שהיא אוהבת את הנאשם, ופנתה למאשימה (מדינת ישראל) בבקשה לבטל את כתב האישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של חוסר אשמה. האישה פנתה ביוזמתה לבדיקת פוליגרף על מנת להוכיח את גרסתה, ועל פי השופט אבנון הממצאים הוגשו להמחשת נחישות העדה ולא כראיה לאמיתות תוכן בדיקת הפוליגרף.

אם לחזור לממצאי ועדת כהן, במאמר על הפוליגרף בהליכים הפליליים הדן בשאלה החוזרת ונשנית האם פוליגרף קביל בבית משפט פלילי?, שפורסם בשנת 2013 בכתב העת "הפרקליט" של לשכת עורכי הדין בישראל, ע"י שופטת בית משפט השלום ברחובות, אפרת פינק, ועו"ד רותם רוזנברג רובינס, לשעבר מסנגוריה הציבורית הארצית, נכתב: " לתמיכה בשימוש בפוליגרף בהליכים משפטיים, מנתה הוועדה את השיקולים הבאים: לפי מחקרים שנערכו, רמת הדיוק של התוצאות גבוהה יחסית. במקרים רבים הדרך היחידה להוכחת חפות היא באמצעות בדיקת פוליגרף. תוצאות של בדיקות פוליגרף אומתו במקרים רבים באמצעות ראיות חיצוניות. התביעה (בעיקר בארצות הברית) משתמשת בתוצאות של בדיקות פוליגרף בהחלטה לסגור תיקים ולהפסיק הליכים משפטיים. לפי מחקרים שנערכו, רמת הדיוק של בדיקת הפוליגרף אינה נופלת מזו של ראיות אחרות שהוכרו כקבילות בבית המשפט, כגון גרפולוגיה או עדויות רפואיות".

עורכי דין פליליים רבים, המודעים לכך שהתשובה לשאלה האם פוליגרף קביל בבית משפט פלילי הינה בעיקרון שלילית, מרבים להשתמש בבדיקות פוליגרף באופן שוטף לטובת לקוחותיהם החשודים בפלילים במטרה לשכנע את חוקרי המשטרה בחפותם, לגרום להם לסגור את תיקי החקירה, לא להעביר המלצות לפרקליטות להגשת כתב אישום, ולא לזמן לשימוע בפרקליטות. יותר ויותר עורכי דין מבינים שכדאי לנסות לעשות בדיקת פוליגרף פרטית, שאין להם מה להפסיד, שאין שום רלוונטיות לשאלה האם פוליגרף קביל בבית משפט?

מה המצב בחו"ל – האם פוליגרף קביל בבית משפט בארה"ב?

השאלה בישראל האם פוליגרף קביל בבית משפט הושפעה רבות מהמשפט האמריקני, שהשפיע על עיצוב ההלכה בישראל בנוגע לעדויות מומחים בכלל ולבדיקות פוליגרף ומעמדן הראייתי בפרט. הפוליגרף כראיה אפשרית, ספג ביקורת משמעותית מצד בתי המשפט בארה"ב והקהילה המדעית הבינלאומית. לא רבים המקרים שבהם הוכרו ממצאי בדיקת פוליגרף כראיה קבילה במשפט האמריקני הפדרלי. בבתי המשפט הפדרליים בארה"ב הסתמנו במהלך 50 השנים האחרונות שלוש גישות באשר לשאלה שהטרידה גם אותם: האם פוליגרף קביל בבית משפט? 

הגישה הראשונה פוסלת את קבילות בדיקת הפוליגרף מניה וביה כלומר לחלוטין, מתוך חשש להשפעה על המושבעים שיתקשו לקבוע קביעה המנוגדת לממצאי בדיקת הפוליגרף, משום שהפוליגרף נתפס בעיניהם כ"מכונת אמת". וכך, בתי משפט רבים פסלו את השימוש בממצאי בדיקת הפוליגרף כראיה קבילה, בלא בדיקה מעמיקה של מהימנות ממצאי הבדיקה ותקפותם. הפוליגרף נתפס כחותר תחת הפונקציה הקריטית של המושבעים.

הגישה השניה מותירה את שאלת קבילות ממצאי הפוליגרף לשיקול דעתו של כל שופט/ת.

הגישה השלישית מאפשרת קבילות של ממצאי בדיקת הפוליגרף, הן בהליך הפלילי והן בהליך האזרחי, אך רק בהינתן הסכמת הצדדים מראש, טרם ביצוע בפועל של הבדיקה. קרי הסכמה דיונית בין הצדדים ושל השופט/ת.

ההתייחסות המשמעותית הראשונה לשאלה האם פוליגרף קביל בבית משפט בארה"ב?  היתה בפרשת פריי (Frye) בשנת 1923. הנאשם בפרשה זו הורשע ברצח בוושינגטון הבירה, ובית המשפט לערעורים ובית המשפט הפדרלי דחו את ערעורו בדבר הרשעתו וסירבו לקבל את בדיקת הפוליגרף, הראיה מטעם ההגנה. בדיקה זו הייתה פרימיטיבית בהרבה מזו המתקיימת בימינו: בדיקת שקר באמצעות לחץ הדם בלבד (ללא יתר הערוצים המקובלים כיום), מבלי שהייתה שיטה מבוססת למדידה או השוואה בין התגובות לשאלות ספציפיות. בית המשפט פסק, כי בדיקה זו טרם זכתה למבחן "ההכרה המדעית הכללית" במוסדות ורשויות פיזיולוגיים ופסיכולוגיים, ומשום כך אינה יכולה להיות קבילה משפטית.

מאז ההחלטה בעניין פריי התחוללה מהפיכה טכנולוגית שלמה, ולמרות זאת המשיכו בתי המשפט בארה"ב, במשך עשרות שנים, להסתמך על מקרה פריי כדי לא לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף כראיה. משם המיתוסים והאגדות האורבניות עשו את שלהם. עם השנים חל פיחות במעמדו של פסק הדין של פריי. במדינת ניו מקסיקו שבארה"ב הותר בחקיקה ראשית השימוש בבדיקת פוליגרף כראיה גם ללא הסכמה של בעלי הדין.

בהמשך, פסק הדין בעניין פיקינונה Piccinonna בשנת 1990 התייחס להתיישנות פסק דין פריי. נכתב בו, כי חלו תמורות והתפתחויות מדעיות מרחיקות לכת במכשור הפוליגרף ובטכניקות הבדיקה. צוין עוד, שרשויות כמו ה-FBI, סוכנויות הביון של הצבא ורשויות אחרות לאכיפת חוק משתמשות בפוליגרף. וחשוב מכך: נקבע כי בשנים האחרונות (שלפני משפט פיקינונה), בדיקת הפוליגרף זכתה להכרה גוברת והולכת ככלי יעיל ושימושי מבחינה מדעית.

מתי השאלה האם פוליגרף קביל בבית משפט בארה"ב הפכה ללא רלוונטית?

שנים אחדות לאחר פסק הדין בעניין פיקינונה, בא פסק הדין המבטיח ביותר בעבור מי שמצדד בקבילות הפוליגרף כראיה מדעית משפטית: בית המשפט העליון של ארה"ב החליף את מבחן פריי לקביעת קבילותה של ראייה מדעית בפסק הדין בעניין דאוברט Daubert בשנת 1993, כשהורים תבעו חברת תרופות בטענה שבנם נולד עם פגמים ועיוותים בעקבות שימוש של האם בתרופה מסויימת. נקבע שגישת פריי נוקשה מידי, וצוין כי חוקי הראיות הפדרליים ליברליים בהרבה לגבי קבילות ראיות בכלל ולגבי ראיות ועדויות מומחה. חוקים אלה מתירים עדות מומחה בפני מושבעים, אם היא מבוססת על מבחן "הידע המדעי" ואם היא מסייעת למושבעים לקבוע עובדה השנויה במחלוקת ושהיא חיונית להכרעה בעניין מסוים.

הלכת דאוברט היא מהפכה של ממש בתפיסה המשפטית האמריקנית בכל הנוגע לקבילותן של ראיות מדעיות חדשות, והפוליגרף הוכר כראיה מדעית קבילה. עם זאת בתי משפט שונים בארה"ב, שהתנגדו לקבלת בדיקת פוליגרף כראיה קבילה וידעו כי נוכח הלכת דאוברט יקשה עליהם לבסס פסיקה השוללת שימוש בפוליגרף, מצאו מעקף בדמות סעיף 403 לחוק הראיות הפדרלי, המאפשר לפסול ראיה, אף אם היא רלוונטית, וזאת על בסיס היותה מבלבלת, מבזבזת זמן שיפוטי או גורמת לדעה קדומה.

גם בעידן שלאחר פסיקת דאוברט, המגמה השלטת היתה בכיוון של פסילת ממצאי בדיקת הפוליגרף. פסק הדין לכל הפחות אילץ את בתי המשפט לבחון לגופו של עניין את קבילות ממצאי בדיקת הפוליגרף כראיה והקשה במאוד על השופטים להתעלם מאפשרות זו.

במערכת הפדרלית קבילות של בדיקת פוליגרף נקבעת עפ"י שיקול דעתו של השופט בערכאה הראשונה, אם כי ככלל, ברוב המחוזות של המערכת הפדרלית בדיקות פוליגרף אינן קבילות. יצויין, כי בית המשפט העליון בארה"ב קבע שהכלל השולל קבילות של בדיקות פוליגרף אינו בגדר פגיעה בזכויות בזכות הנאשם להגן על עצמו.

עם זאת, יש בשנים האחרונות נכונות רבה יותר, אך לא גורפת, לקבל בדיקת פוליגרף כראיה בשלבים שלאחר המשפט ובעניינים שנדונים בפני שופט בלבד, ולא בפני חבר מושבעים.

במערכת המדינתית, רק במדינת ניו מקסיקו בדיקת פוליגרף היא ראיה קבילה וב-19 מדינות נוספות (אוהיו, איידהו, אינדיאנה, אריזונה, פלורידה, יוטה, קליפורניה, ועוד) בדיקת פוליגרף תהיה קבילה רק בהסכמת הצדדים. ב-31 המדינות האחרות (אוקלהומה, אילינוי, אלסקה, טקסס, מונטנה, מרילנד, ועוד) בדיקת פוליגרף אינה ראיה קבילה בבית המשפט.

ההתייחסות המשפטית לגבי השאלה האם פוליגרף קביל בבית משפט משתנה ממדינה למדינה, אבל אבן הבוחן אליה ישראל פוזלת נמצאת בארה"ב. ביפן למשל בדיקת פוליגרף קבילה כראייה גם בבתי משפט פליליים. ללא ספק, לאט אבל בטוח הפוליגרף תופס את מקומו הראוי והמכובד כראיה קבילה בבתי המשפט ובישראל המגמה הזו מורגשת מזמן ומנוצלת על ידי לא מעט עורכי דין, שמשתמשים בבדיקות פוליגרף לטובת ניצחון בתיק המשפטי של הלקוחות שלהם.

רוצה לנצח בתיק המשפטי שלך? צור קשר ליעוץ חינם על השימוש הנכון בכלי פוליגרף בבית משפט !

עו"ד, הלקוח שלך זקוק לקלף מנצח שיעשה את ההבדל? הפוליגרף יכול לעזור לך לנצח בתיק!

בדיקת פוליגרף של בודק מוסמך ומנוסה, המוכר ע”י בתי המשפט כעד מומחה, היא כלי יעיל ועוצמתי היכול:

✔ לסייע בהוכחת טענות הלקוח ולהעניק חיזוק משמעותי לעמדתו המשפטית.

✔ לתמוך באסטרטגיה המשפטית שלך ולספק תובנות מועילות להמשך הטיפול בתיק.

✔ להשפיע במקרים של חשיפה תקשורתית ולחזק את תדמית הלקוח בדעת הקהל.

✔ לסייע בניהול משא ומתן אפקטיבי, גישור ופתרון סכסוכים.

✔ לסייע לפי הצורך בחיזוק או החלשת אמינות עדים ומי מהצדדים.

✔ לסייע בשכנוע חוקרי המשטרה בחפות הלקוח שלך במקרה של חשד לפלילים ולסגור את תיק החקירה.

לייעוץ דיסקרטי חינם התקשר: 072-392-5900

או השאר פרטים ונחזור אליך:

…..טופס קשר…

עורכי דין מפולפלים רבים מבינים שבדיקת פוליגרף היא כלי יעיל וזול יחסית, שכדאי להשתמש בו לטובת לקוחותיהם באופן שוטף ולא כמוצא אחרון. 

מכון פוליגרף אמינות הינו מכון פוליגרף אזרחי ובודקי הפוליגרף המוסמכים בו הינם דיסקרטיים ומחוייבים לסודיות. אז מה יש להפסיד? אם מרשך יצא דובר אמת אז תוכל להשתמש בדו"ח בדיקת פוליגרף בבית משפט או מחוצה לו, ואם יצא דובר שקר אז תדע שהלקוח שלך משקר לך ותוכל לגנוז את דו"ח הבדיקה ולא להשתמש בו כלל. ההחלטה היא שלך האם להשתמש בכלי פוליגרף בבית משפט.