הדו"ח השנתי של נציבות המדינה לטיפול בהטרדות מיניות שוב העלה לדיון את הצורך בכלי יעיל כמו בדיקת פוליגרף על מנת לסייע באישוש או בהפרכת תלונה על הטרדה מינית.
הדו"ח השנתי לטיפול בהטרדות מיניות של נציבות שירות המדינה שמציג עלייה של 7.5% במספר התלונות בשנת 2020 לעומת 2019 וזינוק של 25% בהשוואה ל-2018, שוב מעלה לכותרות את הנושא של טיפול בבעיית ההטרדות המיניות בכלל ובמקומות העבודה בפרט.
העלייה בהטרדות המיניות בשנת 2020 נרשמה למרות משבר הקורונה, שמנע מאנשים רבים בכלל להגיע לעבודה. במהלך שנת 2020 התקבלו באגף המשמעת של הנציבות 230 פניות בנושאים של הטרדות מיניות ועבירות מין, לעומת 214 פניות ב-2019, אבל היקף תופעת ההטרדות המיניות הוא הרבה יותר גדול מזה.
החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, מגדיר סוגי התנהגות המהווים הטרדה מינית וקובע שהתנהגות כזו היא בגדר עבירה פלילית שעונשה מאסר, ועוולה אזרחית המאפשרת לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק. החוק כלל הגדרה רחבה מאוד להטרדה מינית. על פי החוק, הטרדה מינית הינה כל אחת מ-5 צורות ההתנהגות האסורות כדלקמן: א. סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני לדוגמה: מעסיק המאיים לפטר עובדת אם היא תסרב לקיים אתו יחסי מין. ב. מעשה מגונה – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני ללא הסכמת שני הצדדים. לדוגמה: עובד או ממונה הנוגע בעובדת לשם גירוי מיני או החושף את עצמו לפניה, בלא הסכמתה, או ממונה המבצע מעשים מעין אלה בכפופה לו תוך ניצול מרות ביחסי העבודה. ג. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר האדם שאליו מופנית ההתייחסות הראה למטריד שאינו מעוניין בהן. לדוגמה: עובדת שמעירה לעובד אחר על האופן שהמכנסיים מבליטים לו את הישבן, למרות הבהרותיו שהדבר מפריע לו. חשוב להדגיש, כי במקרים בהם ההצעות או ההתייחסויות הפוגעניות נאמרו במסגרת של יחסי מרות, תלות, טיפול, חינוך, אין צורך להראות "חוסר עניין" על מנת שההתנהגות הפוגענית תיחשב כהטרדה מינית ד. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית של אדם, בין אם הוא הראה שהדבר מפריע לו ובין אם לאו. במקרה זה גם תקרית חד פעמית תהווה הטרדה מינית. ה. פרסום הקלטה, תצלום או סרט של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. לדוגמה: הפצת סרטון באתרים פתוחים לציבור באינטרנט המתעד קיום יחסי מין, וזאת בלא הסכמת כל המתועדים בסרטון, או פרסום עריכה גרפית שבה מופיע ראש של אדם מזוהה בשילוב עם תמונת עירום כלשהי בלא הסכמתו של האדם המזוהה.
התנהגויות נוספות היכולות להיחשב כהטרדה מינית הינן בדיחות גסות, הצגת תמונות פורנוגרפיות, אמירות דו משמעותיות בעלות אופי מיני, לחץ לבילוי משותף, מגעים פיזיים בעלי אופי מיני, שאלות על הרגלים מיניים וכו'.
הטרדות מיניות מתרחשות במרחב הציבורי, באוטובוסים, במועדונים ובבית, אך מחקרים מראים שהטרדות מיניות מתרחשות ביתר שאת במקום העבודה. שוק העבודה הינו אחת הזירות המובהקות להתרחשותן של הטרדות מיניות והסיבות לכך רבות, החל מיחסי כוח, היררכיה, תחרות על משאבים, תלות במעסיק, וכלה ביחסים משמעותיים בין אנשים העובדים יחד שעות ממושכות. הטרדות מיניות במסגרת יחסי עבודה נוטות להיות ממושכות, קשות ופוגעניות יותר מהטרדות המתרחשות בהקשרים אקראיים ומזדמנים. הטרדות אלה מועדות להתנכלויות חמורות, המחריפות את הפגיעה ואת היכולת להתמודד איתה.
בישראל נערכו מספר מחקרים המציגים תופעה רחבה, הקיימת בכלל החברה ללא הבדל של מגזרים כאלה או אחרים. מנתוני סקר של מינהל מחקר וכלכלה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה עולה כי יותר מ- 40% מהנשים דיווחו כי הוטרדו מינית במקום העבודה בשנות עבודתן. יותר מ- 11% מהנשאלות השיבו כי הן מכירות לכל הפחות עמיתה אחת במקום עבודתן שהוטרדה מינית במקום העבודה. מהסקר עוד עולה, כי כ-40% מהנשים חשות שמקום עבודתן אינו בטוח מפני הטרדה מינית.
במחקר עדכני יותר משנת 2018, שנערך על ידי הרשות לקידום מעמד האישה, שנערך בקרב 1,400 נשים וגברים בגילאי 18-65 נמצא, כי למעלה ממחצית מהנשים וחמישית מהגברים ציינו שהוטרדו מינית, וכי 6 מתוך 10 הנשים שהוטרדו חוו את ההטרדה המינית במסגרת מקום העבודה. בארה"ב אגב, בין 70%-40% מהנשים חוות הטרדה מינית במקום העבודה.
בסקר הביטחון האישי שפורסם בשנת 2018 נמצא כי מתוך 121,000 בני 20 ומעלה, 96,000 נשים נפגעו בשנת 2017 מהטרדה מינית. כ-30.5% מהנשים שהוטרדו נפגעו במקום עבודתן. באשר לזהות הגורם המטריד נמצא כי בכ-44% מהמקרים של הטרדות מיניות במקום העבודה, נשים הוטרדו על ידי מי שמעמדו גבוה יותר.
להבדיל מעבירות מין אחרות, רוב התלונות על הטרדה מינית הינן גרסה מול גרסה, כיוון שהמתלוננת מתקשה להוכיח את עצם קיום האירוע. גם אם המואשם מודה בעצם קיום יחסי מין, הוא לרוב טוען שהיו אלה יחסי מין בהסכמה. במצב זה, בדיקת פוליגרף הינה לעיתים הכלי היחיד שעשוי לסייע באישוש או בהפרכת תלונה על הטרדה מינית, ומורגש זינוק משמעותי בכמות בדיקות הפוליגרף לבירור תלונות להטרדה מינית.
מאחר ובבדיקת פוליגרף ניתן לשאול שאלות רק על עובדות ולא על כוונות, הרי שלעיתים בסיטואציה מסוימת של אירוע הפרשנות של המתלוננת לסיטואציה כהטרדה מינית עלולה ליצור מורכבות בבניית השאלות הרלוונטיות בבדיקת הפוליגרף. לכן יש צורך להשתמש בבודק פוליגרף מנוסה ומיומן היודע לנסח ולשאול את השאלות הנכונות כדי להגיע לחקר האמת.
כותב מאמר זה הינו אבי לפ – בודק פוליגרף מוסמך לבדיקות PCSOT לעברייני מין מורשעים.
אודות המחבר
