בדיקת פוליגרף הכריעה ובית המשפט העביר לתובע מכונית מזראטי בשווי 520,000 ש"ח

התובע טען שרכש את המזראטי מסוחר מכוניות ושילם עליה ואילו הנתבע טען שלא קיבל את מלוא תמורתה. בדיקת פוליגרף שהכריעה מי יקבל את המכונית, התקבלה כראיה יחידה ומכרעת.

בתיק שהתנהל בבית משפט השלום בעכו, כל אחד מהצדדים טען כי הוא הבעלים החוקי של מכונית המזראטי. התובע פ.כ. טען, כי רכש אותה בתום לב ובתמורה מאת סוחר מכוניות. הנתבע ר.מ. טען, כי מסר את המכונית למכירה אצל סוחר מכוניות אולם לא קיבל את מלוא תמורתה.

במהלך ההליכים המכונית נמכרה בדרך של כינוס נכסים ותמורתה הופקדה בקופת בית המשפט. במהלך שמיעת העדים בתיק הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התביעה תוכרע באמצעות בדיקת פוליגרף שתיערך לתובע פ.כ., לגבי הסוגייה, האם שילם עבור המכונית סכום של 520,000 ש"ח אם לאו, כראיה יחידה ומכרעת.

תוצאות בדיקת הפוליגרף שנערכה לתובע פ.כ. הצביעה על אמירת אמת בכל השאלות שנשאל. כלומר, גרסת התובע פ.כ., כי שילם לסוחר הרכב ממנו קנה את המכונית, באופן אישי, סכום מזומן של 520,000 ש"ח בשני תשלומים, התבררה כגרסת אמת.

בעקבות תוצאות בדיקת הפוליגרף קבע השופט עמית רוזינס, כי מכיוון שהמכונית כבר נמכרה והבעלות עליה הועברה לקונה, אין עוד טעם ולא אפשרות להצהיר, כי התובע פ.כ. הוא הבעלים של המכונית היום ואין צורך להצהיר, כי רישום הבעלות על שם הנתבע מבוטל: "על כן, אני קובע, כי הבעלים החוקי של המכונית בעת הגשת התביעה היה התובע ולא הנתבע, וכי התובע בלבד זכאי ליהנות מהתמורה שהתקבלה עבור מכירת המכונית במסגרת כינוס הנכסים".

עוד נקבע באשר להוצאות כונסי הנכסים – תחילה, מונה כונס נכסים מטעם הנתבע ובהמשך, משהתעוררה מחלוקת בעניין השווי הריאלי של המכונית, הכינוס הועבר לביצוע על ידי כונס נכסים מטעם התובע. בסופו של דבר, לא עלה בידו של הכונס מטעם התובע להעלות את שווי המכונית, להיפך. כלומר, העברת הכינוס לביצוע על ידי כונס מטעם התובע התבררה כמיותרת, אם לא מזיקה. על כן, לא זכאי התובע להוצאות בגין עלויות הכינוס מטעמו. מצד שני, לאחר שהתברר שהמכונית הייתה שייכת לתובע ולא לנתבע והתובע יכול היה למכור אותה בעצמו אילו רצה לעשות כן, הרי שאין מקום לחייב את התובע לשלם לנתבע את הוצאות הכונס מטעמו: "לסיכום נושא כונסי הנכסים, אני קובע, כי לא יינתן צו להוצאות בעניין זה וכל צד יישא בהוצאות הכונס מטעמו".

באשר להוצאות המשפט קבע השופט רוזינס: "נוכח תוצאות ההליך, מורכבותו, אורכו, הזמן והטרחה שהיו כרוכים בו, תוך התייחסות לאחריות שני הצדדים להתארכות וסיבוך ההליכים למעלה מן הצורך, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע החזר הוצאות בסך 4,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 24,000 ש"ח. המזכירות תעביר לתובע, באמצעות בא כוחו, את הסכום שהופקד בקופת בית המשפט תמורת מכירת המכונית ותחזיר לתובע את כל הפיקדונות שהפקיד, על פירותיהם, ככל שיש כאלה".