הילד הודה ששיקר ותיק החקירה נסגר בעילת "חוסר ראיות". למרות בדיקת פוליגרף שהוכיחה את חפות החשוד דחו פרקליטות המדינה ובג"צ בקשתו לשינוי עילה ל"היעדר אשמה".
נגד העותר נפתחה חקירה בחשד למעשה מגונה בקטין, לאחר שבנה של בת זוגתו סיפר לסייעת בגן שלו כי העותר נוגע בו באזורים מוצנעים. הקטין עשה זאת לאחר שנקרא לשיחה עם הסייעת לאחר שנמצא כי נגע לילד אחר בגן בישבנו. הקטין חזר על הדברים שמסר לסייעת בפני חוקר ילדים. העותר הכחיש בחקירתו את המיוחס לו, והאם מסרה עדות לפיה הקטין הודה בפניה כי שיקר בדבריו לסייעת כדי להימנע מעונש. ביום 28.5.2019 קיבל העותר הודעה על החלטה שלא להעמידו לדין ועל סגירת תיק החקירה נגדו, בעילה של "חוסר ראיות מספיקות".
העותר הגיש בקשה לשינוי עילת סגירת התיק ל"היעדר אשמה", והוסיף וסיפק חוות דעת פסיכיאטרית השוללת פגיעה בקטין. ביום 12.12.2019 דחה ממונה בפרקליטות מחוז דרום (פלילי) את הבקשה, תוך שציין כי שב ועיין בחומרים, ובמיוחד בחקירת הילדים שנערכה לקטין ובחוות דעת המומחה שהוגשה למשטרה. הממונה ציין, כי ישנן אינדיקציות אשר מחזקות את מהימנות הקטין לגבי מרבית האירוע אותו תיאר, וכי חוות דעת המומחה שהוגשה אינה סותרת את הדברים שנאמרו על ידי הקטין: "וגם אם אמו של הקטין אומרת שאמר לה דברים אחרים לאחר מכן, הדבר אינו משנה את תוכן הדברים שאמר הקטין לחוקר הילדים ולסייעת ואת משמעותם".
העותר לא השלים עם ההחלטה האמורה, והגיש עליה ערר. העותר הוסיף וסיפק בדיקת פוליגרף פרטית בה נמצא דובר אמת. בהחלטה מיום 4.11.2020 דחתה מחלקת העררים בפרקליטות המדינה את הערר, תוך שצוין כי "על פי פסיקת בית המשפט העליון והנחיות פרקליט המדינה, תיק ייסגר מהיעדר אשמה רק אם מהראיות עולה שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הינו נמוך". בעניינו של העותר, כך צוין, עיון בתיק מעלה כי חוקר הילדים מצא סימני אמת רבים בגרסתו של הקטין, אשר דיווח על פגיעה מינית בו לכאורה הן לסייעת והן לחוקר, וכי התנהגותו בגן מתיישבת עם הדברים שמסר בחקירתו. בהמשך לכך, נקבע כי "במצב דברים זה, לא מצאנו יסוד להורות על שינוי עילת הסגירה".
העותר פנה לבג"צ וביקש כי תשונה עילת סגירת התיק בעניינו, בטענה כי ההחלטה בערר שהגיש "לוקה בחוסר סבירות קיצונית לגופה" ותוצאותיה עולות כדי עיוות קיצוני. הוזכר, כי העותר הינו מהנדס במקצועו, וכי ראוי לאפשר לו ולבני משפחתו, הקטין ואמו, להמשיך בחייהם מבלי שעננה זו תלווה אותם.
לאחר עיון בעתירה, החליט בג"צ בהרכב של השופטים יצחק עמית, מני מזוז וג'ורג' קרא, כי דינה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה, וזאת נוכח היעדר עילה להתערבותו של בג"צ: "המקרה שלפנינו אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותנו בשיקול דעתה של המשיבה".