בדיקת פוליגרף הוכיחה שחתימת אישה זויפה והיא תשמור על זכויותיה בדירה

נדחתה תביעתו של גבר שטען שזכויותיה של האישה על שליש מהדירה שייכות לו מכוח הסכם הגירושין. בדיקת פוליגרף הוכיחה שהאישה כלל לא חתמה על המסמכים שהוצגו בפני בית המשפט.

גבר גרוש, שקנה בשנת 1995 דירה עם אשתו לשעבר במהלך נישואיהם, הגיש תביעה לבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה למתן פסק דין הצהרתי לפיו זכויותיה של אשתו לשעבר בדירה שייכות לו מכוח עסקת העברת הזכויות ללא תמורה במסגרת הסכם הגירושין בין הצדדים בשנת 1997.

הדירה רשומה בלשכת רישום המקרקעין על שם חברה משכנת והזכויות עליה רשומות בחברה המשכנת כשייכות לצדדים ולאמו המנוחה של התובע בחלקים שווים, כל אחד שליש. לתובע מונה אפוטרופוס לגוף ולרכוש.

לטענת הגבר הם חתמו על הסכם גירושין ובמסגרתו הנתבעת העבירה לתובע את מלוא זכויותיה בדירה ללא תמורה. לטענתו הסכם הגירושין נחתם בפני עו"ד ונוטריון, אשר ייצג את שני הצדדים ופעל לביצוע העברת זכויות הנתבעת בדירה לתובע על יסוד ההסכם וייפוי כח בלתי חוזר עליו חתמה האישה. במשך השנים עורך הדין פעל לביצוע העברת הזכויות, אשר לבסוף לא הושלמה ברישום.

לטענת האישה הנתבעת, היא מעולם לא חתמה על הסכם הגירושין, מעולם לא הסכימה להעברת זכויותיה בדירה לתובע, מעולם לא חתמה על יפוי כח בלתי חוזר, המסמכים המצורפים לתביעה אינם במקור והחתימה הנחזית להיות חתימתה על המסמכים זויפה, ומתוך כך יש לדחות את התביעה.

הצדדים הסכימו דיונית כי בשלב ראשון ייבחן האם המסמכים שצרפו לכתב התביעה קיימים במקור וכי עורך הדין יזומן לעדות. בחודש פברואר 2021 הגיש עורך הדין את מסמכים מקוריים שברשותו הנושאים לכאורה את חתימת הנתבעת: שטר משכנתא: עליו חתימות לכאורה של התובע ואמו ז"ל, מבלי שאומתו חתימתם; שטר מכר: להעברת שני שלישים מזכויות התובע בדירה לנתבעת ולאמו המנוחה (כל אחת שליש) עליו חתימות לכאורה של התובע, הנתבעת ואמו המנוחה של התובע, אינו נושא תאריך ומבלי שאומתו החתימות; שומות מס רכישה ומס שבח; אישור תשלום מס רכישה ומס שבח. כמו כן, הוגשו העתקי מסמכים שאינם במקור, ביניהם: ייפויי כח נוטריוניים בלתי חוזרים חתומים לכאורה על ידי התובע והנתבעת, חתימתם מאומתת לכאורה על ידי עורך הדין; הצהרה על דיווח העסקה לרשויות המס, חתומה לכאורה על ידי התובע והנתבעת, החתימות מאומתות לכאורה ע"י עו"ד מ. ללא חותמת עוה"ד; תכתובות של עורך הדין המופנות לרשויות המס בקשה לעסקה.

בחודש יולי 2021 הודיע ב"כ התובע כי הוא מבקש ליתן פסק דין על יסוד החומר שבתיק, ללא חקירות. התובע הודיע כי אין בנמצא מסמכים מקוריים עם חתימות הצדדים ומתוך כך אין יכולת לבחון את המסמכים הקיימים באמצעות מומחה להשוואת כתבי יד; אין יכולת להעיד את התובע לנוכח מצבו, הוא אינו מבקש להעיד את עורך הדין ואינו מבקש לחקור את הנתבעת.

לטענת התובע הוא פעל לסילוק יתרת המשכנתא על הדירה ממקורותיו, בעקבות הסכם הגירושין והסכמות הצדדים על פיו. לדבריו הנתבעת שקטה על שמריה משך 20 שנים ולא עשתה מאום לתקוף את הסכמות הצדדים אליהן מתכחשת כיום, לא הגישה תביעה לביטול הסכם הגירושין ולא נקטה בשום פעולה לביטול ההעברה ללא תמורה והדיווח לרשויות.

לטענת הנתבעת, רישום הזכויות בדירה לפיו לתובעת שליש מהזכויות בה, מהווה "ראיה חותכת לתכנו". נטל הראיה על הטוען לסתור את תכנו של הרישום ב"הוכחה קפדנית". מדובר בנטל ראייתי כבד והתובע לא עמד בנטל. עוד טענה, כי הנטען בתביעה נזנח על ידי התובע עצמו במשך 22 שנים בהן לא העלה כל טענה כלפי הנתבעת בעניין הזכויות הרשומות בדירה. התביעה הוגשה בשם התובע באמצעות אפוטרופוס שעה שהתובע אינו כשיר משפטית, אינו יכול ליתן גרסתו ולהביע עמדתו, ואינו מסוגל להיחקר.

הנתבעת טענה בתוקף, כי מעולם לא נתנה הסכמתה להעברת זכויותיה בדירה לתובע, מעולם לא ויתרה על זכויותיה בדירה, מעולם לא חתמה על הסכם גירושין עם התובע וכלל לא שהתה בישראל במועד בו נטען כי נחתם הסכם הגירושין בישראל, לא ידעה בשעתו קרוא וכתוב בשפה העברית ומעולם לא חתמה על כל מסמך לפני עורך הדין. לדבריה, החתימות הנחזות להיות חתימותיה על גבי המסמכים שצורפו אינן חתימותיה, אינן דומות לחתימתה וניתן להבחין בחתימות שונות על כל מסמך: "המסמכים שהוגשו במקור הנושאים לכאורה את חתימת הנתבעת אינם מאומתים על ידי עו"ד ואין להם כל נפקות משפטית".

גרסתה של הנתבעת אומתה בבדיקת פוליגרף פרטית שביצעה וצורפה לתיק ללא התנגדות התובע. לשאלה "האם את חתמת אי פעם בפני עו"ד מ. על מסמכים כלשהם?" הנתבעת ענתה בשלילה. לשאלה "האם את חתמת על מסמכי העברת בעלות או יפוי כח כלשהו בפני עו"ד מ.?" הנתבעת השיבה בשלילה. בבדיקת הפוליגרף נמצאה הנתבעת דוברת אמת לשתי השאלות הרלוונטיות שנשאלה.

השופטת עידית בן-דב ג'וליאן, אמרה לפני כשבוע כי העדר חתימות במקור לא מאפשר בדיקת זהות החותם על ידי מומחה, התובע בחר שלא לזמן את עו"ד מ. לעדות, והתובע בחר שלא לחקור נגדית את הנתבעת על גרסתה אשר לא נסתרה: "שליש מהזכויות בדירה שייכות לנתבעת ודין התביעה להידחות. התובע ישלם לנתבעת הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ש"ח".