החשוד, סופר שהיה נציג מקסיקו באונסק"ו והתנגד להחלטה על ניתוק הזיקה בין מדינת ישראל והעם היהודי לכותל המערבי והר הבית, הציג לבית המשפט בדיקת פוליגרף בה נמצא דובר אמת.
בחודש ינואר 2022 התקבלה במשרד החוץ בקשת ממשלת מקסיקו להסגיר לידיה את א.ס. לשם העמדתו לדין בגין ביצוע עבירות אונס ובחודש אפריל 2022 התקבלה במשרד החוץ בקשת הסגרה נוספת בגין ביצוע עבירות אונס נוספות. בהתאם להוראת שר המשפטים לפי סעיף 3 לחוק, הוגשה באוקטובר 2022 עתירה להכריז על א.ס. בר הסגרה למקסיקו.
רשויות מקסיקו ביקשו את הסגרת א.ס. בגין חמישה מקרי אונס בנסיבות מחמירות. שניים מן המקרים התיישנו לפי דיני מדינת ישראל ועוד צו מעצר אחד אינו בר ביצוע ולפיכך עתירת ההסגרה נגעה לשני תיקי אונס בלבד.
היועצת המשפטית לממשלה מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למעצרו של א.ס. עד למתן החלטה בעתירה להכרזתו בר הסגרה למקסיקו. לפני כ-3 שבועות נערך בבית המשפט דיון ושם התברר כי א.ס. נכנס לישראל בתאריך 12.3.2021 באמצעות דרכון אוסטרי ומאז לא יצא ממנה. נטען כי היותו של המשיב א.ס. אזרח אוסטריה, שאינה מסגירה את אזרחיה, מעצימה את סכנת הימלטותו מהליך ההסגרה ומחלישה את היכולת לפקח על הימצאותו בישראל.
המשיב א.ס. הוא אזרח מקסיקני, סופר, אקדמאי, בעל תואר בכלכלה ותואר במשפטים, בעל תואר שני מאוניברסיטת הרווארד, אותו סיים בהצטיינות. המשיב השלים דוקטורט באוניברסיטת ברקלי ובנוסף כתב 18 ספרים ו-2 מחזות. המשיב מונה בחודש אפריל 2016 כנציג מקסיקו באונסק"ו. בתאריך 13.10.2016 נערכה הצבעה של אונסק"ו על החלטה בדבר ניתוק הזיקה בין מדינת ישראל והעם היהודי לכותל המערבי והר הבית. במכתב מיום 1.10.2016 הביע המשיב את אי הסכמתו לכוונת מקסיקו להצביע בעד ההחלטה, ובתאריך 13.10.2016 בעת קיום ההצבעה, המשיב קם ויצא מחדר ההצבעה במחווה של אי הסכמה עם החלטת ממשלת מקסיקו להצביע בעד ההחלטה. בעקבות כך, הודח המשיב מתפקידו. בחודשים שלאחר האירוע הנ"ל, קיבל המשיב פרסים שונים על פועלו לטובת זכויות אדם וביום 7.10.2019 החליטה עיריית רמת גן לקרוא רחוב בעיר על שמו כמחווה של הכרת תודה על המחווה של המשיב.
המשיב א.ס. טען כי אין לישראל הסכם הסגרה עם מקסיקו ולפי כל קנה מידה מערבי מקובל, מערכת המשפט במקסיקו ידועה כמערכת משפט שאינה חותרת להשכין צדק ואינה דואגת לזכויות אדם ולפיכך, קיים חשש ממשי לאי קיום הליך משפט הוגן. המשיב הסתמך על מסמך שפורסם בחודש ספטמבר 2023 והופק על ידי מועצת עורכי הדין לזכויות אזרחיות וכלכליות של מרכז סיירוס ואנס לצדק בינלאומי של לשכת עורכי הדין בניו-יורק, פדרציית שופטי השלום של אמריקה הלטינית ולשכת עורכי הדין המקסיקנית. בהקשר זה נטען שלא ניתן נימוק מיוחד מדוע הוחלט לחתום על הסכם להסגרת המשיב וכי זו הפעם הראשונה שמתבקשת הסגרה למקסיקו.
המשיב א.ס. טען עוד, כי מדובר "בתיק מנופח" המבוסס על עדויות כבושות. נטען בהקשר זה כי בקשת ההסגרה המעודכנת מבוססת על שני תיקים בלבד, כאשר בשניהם יש למשיב אליבי מוצק, שכלל לא נבחן על ידי הרשויות במקסיקו.
שלישית, טען א.ס. כי מה שעומד מאחורי הגשת התלונות ופתיחת התיקים במקסיקו זו "אג'נדה פוליטית מובהקת" ורצון הממשל לנקום במשיב, אשר נמנע מלהצביע נגד ישראל, בניגוד להנחיה מפורשת שניתנה לו על ידי הממשל במקסיקו. לטענת המשיב, רקדנית במקסיקו העלתה פוסט המאשים את המשיב בהטרדה מינית (פוסט שהוסר על ידה בהמשך) ובעקבות כך, פנתה התובעת הכללית במקסיקו מיוזמתה והזמינה נשים להגיש נגד המשיב תלונות בגין הטרדה מינית. כך, בתוך פרק זמן קצר, הוגשו עשרות רבות (61) של תלונות בגין הטרדה מינית, בעיקר תלונות אנונימיות שכלי התקשורת פרסמו בהרחבה. התנהלות זו גרמה לכך שהמשיב "הורשע על ידי התקשורת" וזאת למרות שלא הוגש נגדו כתב אישום. בשל רצונו של המשיב לנקות את שמו הוא ביצע בדיקת פוליגרף וצירף דו"ח בדיקת פוליגרף מיום 12.5.21 ממנו עולה כי הוא דובר אמת.
רביעית, טען המשיב א.ס. כי אין חשש למסוכנות, לשיבוש מהלכי חקירה ולהימלטות, וכי בהתאם לחוות דעת של פסיכיאטר משפטי מטעם התביעה במקסיקו (מיום 2.6.2021) אין לו מאפיינים של תוקפן מיני והוא אינו סובל מהפרעות אישיות ומיניות. עוד נטען, כי לא קיים חשש שהמשיב יימלט מהארץ, שכן הוא יכול היה לחיות באוסטריה, שלה אין הסכם הסגרה עם מקסיקו, אבל הוא בחר להשתקע בארץ בשל היותו יהודי. צוין כי המשיב שיתף פעולה עם הרשויות בארץ, האריך את אשרת השהייה שלו כל מספר חודשים כנדרש, הציג את גרסתו ומסר מסמכים תומכים ואף נרשם ללימודי תיירות בארץ. המשיב הציע כי ייעצר באיזוק אלקטרוני בפיקוחם של הוריו תוך הפקדת ערבות בסך 250,000 ש"ח.
לטענת המבקשת, אשר העלתה מספר טיעונים, העתירה ונספחיה מוכיחים כי בידי הרשויות במקסיקו ראיות מספיקות כנגד המשיב.
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אביגדור דורות, קבע כי דומה שחומר הראיות שצורף לבקשת ההסגרה מבסס תשתית ראייתית מספקת לשלב המעצר ולמעשה, המשיב לא טען אחרת, פרט לטענות האליבי: "את טענות האליבי אין לברר בהליך המעצר ואין בהן כדי לשלול את המסקנה בדבר עמידת המבקשת ברף הראייתי הנדרש. זאת ועוד, בעקבות טענות המשיב בהקשר זה, נערכה בזמן האחרון פניה לרשויות במקסיקו בעניין זה ולאחר שיתקבלו ההבהרות המבוקשות ממקסיקו, ניתן יהיה לבחון את הדברים במסגרת הליך ההסגרה עצמו, ואף במסגרת בקשה לעיון חוזר בהליך המעצר, ככול שתהיה לכך הצדקה".
השופט דורות קבע עוד, כי בדומה להליכי מעצר עם תום ההליכים המתקיימים בתיקים "רגילים", גם בסוגיית המעצר בטרם הסגרה, הכלל הוא כי במקום שבו ניתן להימנע ממעצר, יש לעשות כן, ככל שניתן להבטיח את התכליות המבוקשות באמצעים פוגעניים פחות: "לאור כל האמור, ותוך שקלול של כלל נסיבות המקרה ואת האיזון הנדרש בין הזכויות והאינטרסים הנוגדים, סבורני כי יש מקום להכנת תסקיר מבחן, לשם בחינת האפשרות המוצעת של מעצר בפיקוח אלקטרוני, תוך בחינת המפקחים המוצעים ותנאים נוספים כמו הפקדת מזומן משמעותית, ערבות עצמית וערבות צד ג' ותנאים נוספים שישקלו".