נדחתה הבקשה לפסול את בדיקת הפוליגרף מן התשתית הראייתית שהגיש הבנק, ונקבע שבדיקת הפוליגרף היא ראיה שנועדה לשמש בסיס להגנת הבנק בקשר להתנהלותו מול התובע.
עניינה של בקשה זו בדרישת התובע א.ש. להורות על הוצאת תוצאות בדיקת הפוליגרף שנערכה לו, אותה צירף בנק לאומי לכתב ההגנה אותו הגיש, בטענה כי אין מדובר בראיה קבילה.
התובע הגיש תביעה כנגד בנק לאומי בשל סירוב הבנק ליתן לו אשראי, בעקבות סימון חשבון הבנק שלו כ"טעון בדיקה". הבנק סימן את חשבון הבנק באופן זה בשל חשדות שהתעוררו אצלו כי התובע, בהיותו עובד הבנק, ביצע משיכת כספים מחשבון לקוח.
בבדיקת פוליגרף שנעשתה לתובע, בהסכמתו, ביום 18.12.17 נמצא המבקש דובר שקר ביחס למעורבותו במשיכת הכספים. דו"ח זה צורף לכתב ההגנה.
התובע טען, כי יש להורות על מחיקת דו"ח בדיקת הפוליגרף מן התשתית הראייתית שהגיש הבנק בשל הסיבה כי אינו יכול להוות ראיה בהליך אזרחי.
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת רחל ברקאי, דחתה את בקשת התובע למחוק את דו"ח בדיקת הפוליגרף כראייה וכחלק מהתשתית הראייתית במשפט ואמרה כי המחלוקת העומדת בלב התביעה נוגעת להחלטת הבנק שלא לאפשר למבקש לקבל אשראי על רקע החשד למעורבותו במשיכת כספי לקוח שלא כדין: "אין עסקינן בראיה אשר נועדה לקבוע אחריות אזרחית או אשמה בפלילים של המבקש באירוע בו נחשד במעילת כספי לקוח הבנק, כי אם ראיה שנועדה לשמש בסיס להגנת הבנק בקשר להתנהלותו אל מול המבקש, במסגרת יחסי בנק לקוח, עת החליט שלא להעמיד לזכותו אשראי בנקאי. במילים אחרות, ראיה זו נועדה להוכיח את שיקולי הבנק ולגיטימיות פעולת הבנק עת סימן את חשבון המבקש "כטעון בדיקה", נוהל סביר בו עושה הבנק שימוש במסגרת ניהול סיכוניו. לאור האמור, לא ראיתי לנכון לפסול ראייה זו ובקשת המבקש בעניין זה נדחית".
השופטת ברקאי ציינה עוד, כי אין באמור כדי לחסום דרכו של המבקש לטעון כי על אף האמור, לא היתה הצדקה לסימון חשבונו כ"טעון בדיקה", בהינתן קיומה של תשתית ראייתית מאוחרת ו/או אחרת, כפי שתוצג ותבחן על ידי בית המשפט.