בית משפט: עדיף להסתייע קודם בבדיקת פוליגרף לפתרון מחלוקת

בית משפט חייב בעלי בית מלון לשלם 28,500 ש"ח לכוכבת אינסטגרם שתיקה היקר נגנב ומתח עליהם ביקורת על שבחרו בהתדיינות משפטית ולא בבדיקת פוליגרף לפתרון המחלוקת.

התובעת צ'לסי נועה דיין מגדירה את עצמה כמאפרת מקצועית וכוכבת אינסטגרם, הוזמנה בספטמבר 2020 להתארח במלון שנמצא בבעלות הנתבעת אורכידאה ניהול מלונות בע"מ על מנת להשתתף במסיבת יום הולדת שנערכה במלון.

לטענת התובעת בהגיעה יחד עם אביה ובן זוגה למלון, החדר שהוזמן עבורם לא היה מוכן ומאחר שהחדר לא היה מוכן והתובעת ביקשה להשתתף במסיבת הבריכה שהייתה במקום במסגרת יום ההולדת, נמסר להם על ידי דלפק הקבלה במלון שהם יכולים להשאיר את כבודתם בעגלת הבל-בוי המיועדת לשמירת חפצים, בסמוך מאוד לעמדת הקבלה ולעמדת הביטחון בכניסה. התובעת הדגישה שקודם שעזבה את דלפק הקבלה הודיעה לנציגת הדלפק שבאחד התיקים קיימת כבודה מאוד יקרה, ואולם זו מסרה שעמדת שמירת החפצים נמצאת ממש בסמוך אליהם ובצמוד לעמדת האבטחה.

השלושה קיבלו צמידי אורח ופנו לבל-בוי ולמאבטחת בעמדת האבטחה הצמודה והונחו להותיר את החפצים במקום, וזאת אף לאחר ששאלו האם בטוח להותיר את התיקים שם, תוך שהתובעת ואביה מציינים קיומם של חפצים יקרי ערך באחד התיקים, הכוללים תכשיטים, כסף מזומן ושוברי קנייה ותוך שהם מצביעים על התיק המסוים. הבל-בוי לקח את חמשת התיקים והדביק מדבקות של המלון עם שם האורחת "דיין" על כל התיקים. נאמר להם שבטוח להותיר את התיקים שם, שכן תמיד יש קב"ט בכניסה למלון. נטען עוד, שגם לאחר שהשלושה השאירו את התיקים, עלה אביה של התובעת מספר פעמים אל אולם הקבלה לבדוק שהתיקים במקום, ושאל את המאבטחים אם זה בטוח לעשות כן.

כאשר פנתה התובעת לבדוק מה עם החדרים, ואביה וחברה עברו לאסוף את הכבודה נדהמו לגלות שתיק היד ובתוכו תכולתם יקרת הערך נעלם. הם פנו מיד אל המאבטחים ואלו עברו בין כל החדרים, על מנת לוודא שהתיק לא הועבר אל אחד האורחים האחרים. התובעת במקביל הגישה תלונה במשטרה דרך האתר.

מאחר שהתיק לא נמצא פנו לחדר הבקרה ובחנו את מצלמת האבטחה, או אז הבחינו באדם זר שאינו מאורחי המלון, נכנס אל בית המלון, ללא כל מפריע מתבונן סביב, ניגש את עמדת שמירת החפצים, בוחן את התיקים והסביבה, שולף את תיק היד, מסתיר אותו ויוצא מפתח המלון, בלי שאף אחד מפריע לו. אז פנו מאבטחי בית המלון למשטרה והתובעת הונחתה להגיע אל תחנת המשטרה הקרובה להגיש תלונה וכך היה ואף נשלחו שני שוטרים לאסוף את סרטוני האבטחה.

התובעת הגישה תביעה כנגד בעלי המלון וכנגד הראל חברה לביטוח בע"מ לבית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות בתל-אביב-יפו על סך 33,800 ש"ח, למרות שלטענתה עלות תכולת התיק שנגנב גבוה מ-50,000 ש"ח שהוא סכום העולה על סכום סמכותו של בית המשפט בדיון בתיקי תביעות קטנות.

התובעת מפרטת בתביעתה את עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה ומציינת שמנהל המלון הפנה את אביה אל סוכנות הביטוח שימשיכו את הטיפול ואולם זו דחתה את דרישתם בטענה שהתובעת לא החזיקה בהזמנה במלון על שמה, והתיק הושאר בסמוך לעמדת הקבלה ולא בחדר חפצים נעול, תוך שהתובעת נטשה את חפציה ומשכך המלון לא אחראי בהתאם לחוק השומרים. התובעת חלקה מכל וכל על טענה זו וטענה שהמלון אחראי הן לפי פקודת הנזיקין והן לפי חוק השומרים, שעה שהנחה את התובעת היכן להניח את החפצים ולאחר שנאמר במפורש שיש חפצים יקרי ערך.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת, שהתובעת לא הזמינה חדר במלון במועד האירוע ולטענת בעל המסיבה כלל לא הייתה אורחת מטעמו באירוע. הנתבעת הוסיפה שבשום שלב התובעת או מי מטעמה עדכנו בנוגע לכך שיש בתיק חפצי ערך יקרים, ומדובר בגניבת תיק עם חפצים שהושאר בסמוך לקבלה בעת ההגעה למלון ולא בחדר שמירת חפצים נעול. הנתבעת ראתה בכך נטישת התיק ותכולתו וסבורה שיש בכך משום רשלנות מכרעת לקרות האירוע. בנסיבות אלה לטענת הנתבעת לא קמה אחריות לפי חוק השומרים. עוד מוכחשת הטענה שנאמר לתובעת להותיר את התיק במקום. הנתבעת מכחישה שאבי התובעת עלה מספר פעמים לשאול את התיקים וטוענת שהתובעת ומלוויה התנהגו בצורה שאינה מתאימה לאנשים שחפציהם נגנבו. עוד נטען שהתובעת כלל לא הוכיחה את ערך החפצים שנגנבו וכן התובעת לא הציגה ראיות על הוצאות שנגרמו לה.

השופטת אורלי מור-אל קבעה, כי מטיעוני הנתבעות בדיון ולאחריו עולה שהנתבעות חזרו בהן מטענותיהן בעניין אחריותן לאירוע הגניבה וטוב שכך: "יש להצר על כתב שבכתב ההגנה של הנתבעות נכתבו עובדות לא נכונות ואף בדיון נעשה ניסיון להטיל דופי בתובעת ובאביה. מתוך הראיות עולה, שמדובר באירוע שנמצא במובהק באחריות המלון, שנהג ברשלנות רבתי. מהתובעת, אביה ובן זוגה, התרשמתי שהם דוברי אמת ותארו את מצב הדברים לאשורו. בנסיבות שהוכחו, המלון אחראי אחריות מלאה לאירוע הגניבה, בין לפי חוק השומרים ובין לפי פקודת הנזיקין, כאשר עובדיו הם אלה שהנחו את התובעת היכן לשים את התיקים, וזאת גם לאחר שנאמר להם מפורשות שהתיקים מכילים דברי ערך. עיקר הסוגיה הטעונה הכרעה הינה באשר לשווי הפריטים שנגנבו, ושיעור הפיצוי שעל הנתבעות לשפות בו את התובעת".

השופטת מתחה ביקורת על הנתבעות על שבחרו להגיע להתדיינות משפטית ולא פתרו את המחלוקת בדרך אחרת כמו למשל שימוש בבדיקות פוליגרף: "ניתן היה להסתייע בבדיקות פוליגרף לעניין שווי הפריטים שהיו בתיק ונסיבות הגניבה. הנתבעות בחרו להותיר זאת להכרעת בית המשפט ואף הסכומים שהציעו בין כותלי בית המשפט היו מעליבים. הנתבעות תשלמנה איפוא לתובעת סך כולל של 28,500 ש"ח".