הבעל חשד שאשתו בוגדת בו עם גבר אחר והיא נלקחה על ידו בהסכמתה לבדיקת פוליגרף, שבה נמצאה דוברת אמת, אולם זה לא סיפק את הבעל. הבעל הורשע בביצוע עבירה של תקיפה.
כנגד הנאשם ב.ר. הוגש כתב אישום אשר כולל חמישה אישומים, ועניינם עבירות של אלימות במשפחה כלפי אשתו ואם שני ילדיו. על פי עובדות האישום הראשון, עברה המתלוננת להתגורר ביחד עם ילדיה הקטינים בבית אמה שבתחומי העיר רמלה. ביום 1.12.17, סמוך לשעה 8:30, הגיעה המתלוננת לבית של בני הזוג על מנת לאסוף משם חפצים אישיים. במהלך שהותה בבית של בני הזוג, הגיע אליו הנאשם. הנאשם ניגש למתלוננת, לקח מידה את מכשיר הטלפון הנייד שהיה ברשותה, תוך שהוא מאיים לשבור את הטלפון ולזרוק אותו מהחלון. בתגובה, משכה המתלוננת את הנאשם מחולצתו ולקחה את הטלפון חזרה. בתגובה לכך, אחז הנאשם במתלוננת בחוזקה ומשסירבה המתלוננת לשחרר את הטלפון, חנק אותה. היא החלה לצעוק והנאשם סתם את פיה באמצעות ידו עד אשר שחררה את אחיזתה מהטלפון והנאשם יצא מהבית של בני הזוג. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם למתלוננת סימן אדום בצווארה. כנגד הנאשם הוגשו ארבעה אישומים נוספים בגין איומים ותקיפה, אולם הוא זוכה בהם.
שופט בית המשפט השלום ברמלה, הישאם אבו שחאדה, ציין כי מחומר הראיות שהוצג בפניו, עולה כי הרקע לכל האירועים מושא כתב האישום הוא היחסים העכורים ששררו בין בני הזוג, על רקע חשדנות הדדית של כל אחד מהם כלפי האחר בדבר בגידה. יתרה מזאת, כל אחד מהם טען שמעולם לא בגד באחר ומדובר בחשדנות שווא שהיא נעדרת כל בסיס.
בדיקת פוליגרף לגילוי בגידה של בת זוג או בן זוג
האישה אישרה שבעבר גילתה חשדנות וקנאה כלפי הנאשם שהוא בוגד בה עם אישה אחרת. על כן, ראתה לנכון לחטט בטלפון הנייד של הנאשם לגבי שיחות נכנסות ויוצאות, וכן לגבי הודעות שנשלחות לטלפון הנייד שלו ויוצאות ממנו, הכל במטרה לגלות את זהות האישה שלפי החשד של המתלוננת הנאשם היה במערכת יחסים עמה. כך גם, הנאשם העיד שבאופן תמידי חשד במתלוננת שהיא בוגדת בו עם גבר אחר ולכן התקין מצלמות בתוך הבית של בני הזוג וגם התקין אפליקציה בטלפון הנייד של המתלוננת שמאפשרת הקלטת השיחות שמתבצעות באמצעותו, תוך בדיקה עקבית שלו של המצלמות ושל הטלפון הנייד של המתלוננת, הכל במטרה לגלות את זהות הגבר שלטענתו המתלוננת נמצאת עמו בקשר. בנוסף, על רקע חשדו של הנאשם שהמתלוננת בוגדת בו עם גבר אחר, ועל רקע הכחשתה לכך, היא נלקחה על ידו בהסכמתה לבדיקת פוליגרף לגילוי בגידה. התוצאה של בדיקת הפוליגרף הראתה שהיא דוברת אמת, קרי שלא בגדה בו עם גבר אחר. למרות זאת, הנאשם ממשיך לטעון שאכן בגדה בו ומבחינתו לתוצאה של בדיקת הפוליגרף אין משמעות.
לדברי השופט אבו שחאדה, ההליך שבפניו לא מיועד לבדוק האם מי מבני הזוג קיים קשר רגשי או מיני עם אדם אחר, במהלך תקופת הנישואין, או לא, וכי אותה חשדנות הדדית היא רק נתוני רקע לאירועים מושא כתב האישום: "לפיכך, בעת בחינת שאלת "דיות הראיות" לצורך הרשעת הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום במסגרת האישומים השונים, אין לזקוף לחובתו של הנאשם את עצם החשדנות שלו כלפי המתלוננת. באותה מידה, אין לזקוף לחובתה את החשדנות שלה כלפיו. רוצה לומר, אותה "חשדנות הדדית", לא יכולה להוות נימוק להפחתה ממשקל העדות של מי מבני הזוג לגבי חמשת האירועים מושא כתב האישום. ייאמר כבר עתה שבכל אחד מחמשת האישומים, מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר כל אחד מהם מאשר חלק מדבריו של האחר ומכחיש חלק אחר. בנסיבות אלה, יש לבחון בכל אחד מהאישומים, האם ישנן ראיות משלימות שיש בהן כדי להטות את הכף לעבר קבלת גרסתה של המתלוננת ולקבוע שקיימות מספיק ראיות על מנת לבסס הרשעה כנגד הנאשם מעל לכל ספק סביר. כפי שיובהר בהרחבה בהמשך, ראיות משלימות ניתן למצוא רק לגבי האישום הראשון ומכאן מסקנתי שיש להרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו באותו אישום בלבד. לעומת זאת, לגבי האישום השני, השלישי, הרביעי והחמישי, מסקנתי היא שאין ראיות משלימות כאלה ולכן אין מנוס מזיכוי הנאשם מאחר והמאשימה לא עמדה בנטל להוכחת אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק".