נהג מונית הציג בדיקת פוליגרף לפיה לא נהג בגזענות כלפי נוסעים ערבים

בית משפט השלום באילת דחה את תביעתה של משפחה מהישוב יפיע בסך 250,000 ש"ח כנגד נהג מונית, בטענה שגירשם מהמונית תוך שהוא מגדף אותם ונוקט כלפיהם באלימות בוטה.

התובעים בתביעה הם אב, שתי בנותיו הקטינות וקטינה נוספת בת דודתם, באמצעות הוריה, כולם בני משפחה אחת המתגוררים ביפיע, שליד נצרת. לטענת התובעים, הם חיכו בתחנת האוטובוס מחוץ לקניון הקרח באילת והמתינו למונית. הנתבע הגיע עם המונית בה נהג. במענה לשאלת התובעים השיב שהוא פנוי וביקש מהם לעלות למונית. לאחר שעלו למונית הם ציינו את היעד המבוקש מלון "קלאב הוטל" ובתגובה שאל הנתבע 'איפה זה נמצא? בכפר שלך?'. לטענת האב הוא שמר על קור רוחו חרף התגובה הבוטה והגזענית וציין שהמלון מצוי ליד הטיילת: "כך, הנתבע השיב שהוא יודע היכן המלון נמצא ובאותה נשימה ביקש מהתובעים לצאת מהמונית תוך שהוא מגדף אותם, מגרש אותם מהמונית ונוקט כלפיהם באלימות בוטה. כאשר ניסה התובע לצלם את הנתבע בטלפון הנייד שלו נתן הנתבע מכה לטלפון הנייד והמשיך לדחוף את התובעים אל מחוץ למונית וזאת חרף הפצרותיהם להמשיך בנסיעה. לאחר שיצאו מהמונית אסף הנתבע נוסעות אחרות שהמתינו למונית במרחק קצר משם".

עוד נטען, שכל ההתרחשות מתועדת בסרטון וידאו שצילם התובע האב למול עיניהן המבוהלות של בנותיו של התובע. סעיף 3 לחוק מאפשר הגשת תביעה ללא הוכחת נזק בגובה 50,000 ₪. לאור מספר התובעים העמידו התובעים את תביעתם על סך של 250,000 ₪ כשסכום זה כולל הצמדה על פי הקבוע בחוק.

נהג המונית טען בכתב ההגנה, כי דין התביעה להידחות על הסף שכן מדובר בבדותא, וכי הוא המתין להזמנה בתור המוניות ליד קניון הקרח: "או אז ניגש אליו התובע והנתבע הודיע לו שהוא ממתין להזמנה. התובע העיר לו 'גם אתה לא לוקח ערבים?'. מבלי לייחס חשיבות לדברי התובע שב הנתבע על דבריו שהוא ממתין להזמנה, אך יוכל להסיעם למקום קרוב שיאפשר לו לשוב לביצוע ההזמנה". לדברי הנתבע איש מהתובעים לא נכנס למונית והשיחה האמורה התנהלה כשהתובע וילדיו מחוץ למונית.

בדיקת פוליגרף לאימות גרסה

נהג המונית צרף לכתב הגנתו דו"ח בדיקת פוליגרף ממנו עולה, כי הנתבע נמצא דובר אמת באמירתו שהתובעים לא עלו למונית, הכחשתו את האמירות הגזעניות וכן שהתובעים עברו שתי מוניות שהיו לפניו שגם איתן היה להם שיח.

השופט מרדכי לוי, ציין בפסק הדין כי התובעים לא הציגו כל ראיה פוזיטיבית לטענותיהם ולמעשה לא הוכיחו בראיות את תביעתם: "טענת התובע שכל ההתרחשויות מופיעות בסרטון שצילם וצורף לתיק אינה נכונה שכן הסרטון האמור אינו כולל את ההתרחשויות בזמן אמיתי, אלא צילום של הנתבע על ידי התובע לאחר מספר דקות עת היו התובעים ישובים במונית אחרת".

נהג המונית צרף לתיק את תלונתו/עדותו של התובע במשרד התחבורה עוד מלפני התביעה בבית המשפט. השופט לוי: "מלכתחילה היה על התובע לצרף מסמכים אלו כדי לבסס את תביעתו, אך הוא לא עשה כן וכנראה לא בכדי. מעיון בתלונה עולה תמונה שאינה תומכת בתיאור הדברים כפי שהובאו בכתב התביעה שהוגש כשנה לאחר אותה עדות במשרד התחבורה. אין בתלונה אזכור לדברים שלכאורה נאמרו לתובעים על ידי הנתבע, אין אזכור להערות גזעניות או מניעת שירות לתובעים בשל היותם ערבים ישראלים. כך, אין ביטוי לאלימות של הנתבע כלפי בנותיו של התובע עד כדי זריקתן לרחוב, כנטען. עדותו של התובע בסמוך למועד האירוע, זמן רב טרם הגשת התביעה, מבטאת לטעמי טוב יותר את שהתרחש באירוע לפחות על פי נקודת מבטו של התובע".

השופט לוי דחה את התביעה וחייב את התובע בהוצאות הנתבע בסך 15,000 ש"ח: "בטרם נעילה מצאתי לחובה להעיר בהקשר למובא בסרטון שצורף לתיק. כזכור אין בסרטון תיאור האירוע הנטען, הוא צולם לאחר מספר דקות של האירוע הנטען שעה שהתובעים ישובים במונית אחרת. יחד עם זאת, התנהגותו של הנתבע המובאת בסרטון ראויה לכל גינוי: הצגת 'אצבע משולשת' וניבול הפה אינם ראויים לשון המעטה ומהווים התנהלות בלתי הולמת של אדם ככלל מקל וחמר של נותן שירות ואין זה משנה כלל כלפי מי נאמרים הדברים ללא הבדל מוצא, עדה, מגדר, לאום. אדם הוא אדם. יודגש שאין בפסק דין זה הדוחה את התביעה כדי לגבות או לעודד התנהגות פסולה כמו זו של הנתבע ואי הבעת סלידה ממנה, אולם לא בכך עוסק כתב התביעה ולא זו המחלוקת שהונחה לפתחי וממילא כך פסק הדין. לאור המובא והמקובץ לעיל אני קובע שהתובעים לא הצליחו להרים את הנטל הרובץ לפתחם לצורך זכיה בתביעה".